פעם אחת

ממרומי משרדה במגדל משרדים מצופה הזכוכית בתוך חדר מנהלת מרוצף פרקט נשענת ענבל על שולחן המנהלת בחצאית לבנה מחוייטת ז’קט אלגנטי ותואם מכופתר בכפתור אחד על חולצה ירוקה ומבריקה המסתירה גוף מחוטב ועגול. בידיים משולבות היא מסכמת.

“זו תוכנית המכירות השנתית של החברה, אני מצפה מכל מנהל מחוז לפחות לעמוד בה, אם לא לעבור אותה, שתהיה לנו שנת עסקים מוצלחת חברים. תודה לכם!! אפרת תשארי בבקשה.”

ארבעת מנהלי האזורים אוספים את דפי הגרפים הפרוסים על שולחן הזכוכית המעוצב מכניסים אותם לתיקי העור של ‘לואי ויטון’ שקיבלו כחלק מהבונוס של שנה שעברה., קמים מספות העור ובחליפות כחול אפור אופנתיות יוצאים את החדר מהורהרים ואיטיים. טרם דלת הזכוכית הכבדה נטרקת נכנסת אוולין מהמזכירות “הגיע האינסטלטור לתקן את הסתימה בשירותי נשים, ביקשת שאיידע אוותך כשהוא מגיע.”
“הוא לא הולך עד שהוא נכנס אליי. זו תקלה חוזרת פעם שלישית,”
“אין בעיה ענבל.”
“ואוולין, תני לי פה חמש דקות עם אפרת בלי שאף אחד יפריע.” הדלת נטרקת לאיטה בטריקה שקטה. בחדר המנהלת נשארות ענבל ואפרת סגניתה.
“תקשיבי אחות את היית חודש בחופש ואצלי העולם התהפך”
“מה מה ספרי נו? ”
” נרשמתי לאתר הכרויות בשיבוש השם והזהות שלי כדי שלא יזהו”
” יווו איזה זונה… שנתיים אני מנסה לשכנע אותך וכלום, חודש אני בחופשה עם מאיר את נרשמת לאתר..”
“קולטת?”
“פייסבוק? לא פותחת, אינסטגרם? אין לה, טיק טוק? אין מצב, מה יש עוד? טוויטר? חס וחלילה, אבל אתר הכרויות הארד קור ברבאק זה כן!!! בואנה את….נו ויש ‘פרנסה’?”
” הכרתי מישהו? ”
” דדדדייי נו? ”
הכרתי את מייקל, איש עסקים מאוקלהומה, ישראלי בן של יורדים, שיש לו גם בית בארץ, ועשה את זה ביג טיים. מהנדס תשתיות עצמאי שנותן שירותים לחברות ענק לפני בניה של מרכזים לוגיסטיים ובנייני יוקרה של משרדים ומגורים. הבנאדם גר בהילטון עד לסיום שיפוץ הוילה שלו בהרצליה, והכי מדהים לא ידע מי אני ואשכרה התחיל איתי באפליקציה. זו אשכרה פלטפורמה מדהימה”

ויצאתם?”
” מה כוונה יצאנו? בארבעה ימים שהוא היה בארץ לא הפסקנו להיות ביחד. הייתי יוצאת מפה מגיעה הביתה מחליפה בגדים ואחרי עשר דקות נוסעת לדירה שאני משכירה ברמת גן וממתינה למטה. הוא היה מגיע עם ג’יפ פורש חדש והיינו יוצאים כל פעם למקום אחר. פעם מועדון ג’אז, פעם הופעה, פעם מסעדה, כל פעם מקום אחר….את לא מבינה ” וכולה תנועות ידיים מתלהבות.
הטלפון הפנימי מצלצל. היא מקיפה את השולחן בתיפוף נעלי עקב לבנות על פרקט.
” כן אוולין, ביקשתי חמש דקות”
” אילן מהבנק כאן”
” שימתין” ניתוק

” את לא מאמינה אחרי ארבעה ימים הוא טס למוסקבה לפרוייקט חדש הקפצתי אותו לשדה אחרי שהחזיר את הרכב השכור והרגשתי שאנחנו ביחד כבר שנה. ארבעה ימים הבנאדם הג’נטלמן המושלם לא נותן לי לשלם על כלום, לא נוגע בי. ג’נטלמן עד לרמה של פותח לי את הדלת לאוטו. אחרי יומיים אני פתאום אומרת לעצמי’ ‘מה אני סתומה? אולי הוא בכלל עושה עליי סיבוב. התקשרתי להילטון ושאלתי אם יש להם אורח בשם מייקל רוז הם עונים לי כן ומעבירים אותי לסוויטה. הוא אשכרה עונה לי. חירטטתי משהו אבל הוא חד אומר לי ‘בדקת אותי ונלחצת שאין לי פייסבוק אינסטגרם. אז שתדעי שאני לא חסיד של רשתות חברתיות לדעתי הן משחיתות מעצימות את הרע – ומקטינות את הטוב, אבל יש לי אתר אם את רוצה לבדוק.’ ונותן לי כתובת של אתר. ‘ מה אתה גנוב? אני עונה במבוכה רציתי להפתיע אותך’ הרגשתי הכי מפגרת ever.”

עוברים עוד שישה ימים של שיחות הוא מתקשר אליי ואומר לי ‘אני בארץ’. את מכירה אותי אני לא פראיירית, ‘תמתין לי בשדה אני באה לקחת אותך הביית’ ‘בכיף’ הוא עונה. אני מגיעה הוא כבר ממתין בחוץ עם המזוודה ‘אליך’? ‘ הוא עונה לי ‘כן’. אנחנו מגיעים לאיזה וילה מהממת בהרצליה פיתוח. כמו בסרטים בריכה שתי קומות לוק כפרי עם אי במטבח שאפשר לשתות עליו עץ קוקוס. אורגינלים על הקירות פסלים בסלון בקיצור. מדהים פשוט מדהים.” עוד יומיים עוברים הוא לא נוגע בי ואני בדרך לשדה אחרי שהחזיר את הפורש לחברה, אני כבר נגנבת, שואלת אותו ככה בין העיניים את מכירה אותי איך אני – תגיד אני מושכת אותך בכלל?” הסתכלת במראה לאחרונה? ‘הוא עונה לי,’ יש גבר שלא ימשך לפסל הברונזה מצופה הקטיפה שאת קוראת גוף?’ הבנזונה המיס אותי אבל אספתי את עצמי כאילו זה לא נוגע בי,
‘ ועדיין לא נגעת בי מהרגע שהכרנו? ‘ בלי לדבר הבנאדם מניח תמזוודה ומצרפת אותי כמו שבחיים לא התנשקתי,’ כי אני רוצה להיות בטוח שאת הדבר האמיתי, וכי אני מכבד אותך. ‘ מסתובב ונעלם בתוך הטרמינל הוא והטרולי. ואני כמו מפגרת עומדת שם ולא מצליחה לעצור את הדמעות. אחרי כל כך הרבה שנים של לבד יש מצב שזה קורה לי את קולטת? זה אמיתי תגידי? ”
” רגע אז לא היה….. ”
” לא ואני כבר מתה… מתה.. ”
” יש לך תמונה? ”
” כנסי לאתר”
מגגלת את הכתובת “וואוו נייס, יש עם מה לעבוד”

הטלפון הפנימי שוב מטרטר
” אני מצטערת שאני מפריעה ענבל אבל אילן מהבנק ביקש להזכיר שהוא כאן ומועדת הכספים בכנסת רוצים לתאם איתך מועד, עידית מערוץ 13 משגעת אותי להביא אותך לתוכנית הבוקר. ”
” טוב אנחנו כבר מסיימות”
“נו ומתי הוא שוב בארץ? ”
” עוד יומיים לקחתי חופש משלישי עד ראשון אנחנו יורדים ליד המלח לעשות טכס חניכה. נשבעת לך אני אונסת אותו שם. ”

” טוב טוב אני סוגרת לנו שעה ביומן לקפה ועידכונים. ” אפרת בחליפת מכנסיים כחולה כהה וחולצה לבנה עם נעל עקב בצבע תואם יוצאת את דלת הזכוכית, אחריה יוצאת ענבל ביד ימין משאירה את הדלת הכבדה פתוחה ומזמינה את אילן להכנס. דברי נימוסים קצרים על חניה ומזג אויר מובילים אותם אל השולחן. עם הישיבה מטרטר הטלפון
” ערן מכספים צריך להיות בפגישה?”
“לא,”
“סבבה האינסטלטור סיים שימתין או לשחרר אותו?”
“שיכנס שניה אני אצעק עליו קצת ושילך.”
מצידו השני טרם טריקה נשמעת אוולין מצווה על האינסטלטור ‘כנס’.

אילן מוציא את הנייד מהתיק, ענבל מעלה את התיקיה הרלבנטית על המסך.
“רצית אותי” נשמע קול גברי מהדלת, עיניה עולות מהמחשב “אילן בחוץ בחוץ עכשיו עכשיו בחוץ. קח את המחשב ולך מפה. ”
” מה קרה? ”
” אילן בחוץ קבע עם אוולין פגישה חדשה קח את המחשב ולך” בחיפזון ומבט מתפלא הוא לוקח את המחשב והתיק בנפרד כשכבל החיבור משתלשל מאצבעותיו הוא יוצא החוצה. האינסטלטור והמנכלית לא יכולים להוריד את המבטים האחד מהשני.

בדגמ”ח עבודה כחול ומלוכלך נעלי עבודה וטי שירט עם לוגו “מיכאל – הצמרת של הצנרת”, הוא מתקדם לאט אל הכיסא מניח את ארגז הכלים ומתיישב בדממה.

הם לא מורידים את העיניים האחד מהשני הוא משפיל מבט מעביר את ידיו על לחייו הלא מגולחות, היא ניגשת ברגליים רועדות אל מקרר המנהלים מוציאה שני בקבוקי מים של חצי ליטר שמה על השולחן ממגירה סמוכה מוציאה שתי כוסות ומניחה בצידי הבקבוקים. הדלת נפתחת
“אוולין לא עכשיו מה שזה לא יהיה לא עכשיו.” אוולין יוצאת. הססס.

שניות של מבוכה מסתיימות ב”אתה יודע שאני יכולה להתלונן במשטרה על הונאה?”

“נעים מאוד קוראים לי מיכאל שושן ואני אינסטלטור דור שלישי. עשרים ושלוש שנה עצמאי קטן. עובד לפעמים שש עשרה ושבע עשרה שעות ביממה ועדיין בקושי גומר את החודש. אין לי אישה אין לי ילדים, לא התחתנתי מעולם ואת אוקלהומה אני אפילו לא יודע לאתר על המפה. לפני חודש וחצי אבא שלי נפטר הוא היה המשפחה היחידה שלי. הוא השאיר לי חמישים אלף שקל. זה כל הירושה. חמישים אלף שקל. וזה מביא אותך למחשבות. חמישים אלף שקל זה לא סכום שמשנה לך את החיים, לא יקנה לך בית בעצם לא יעשה לך כלום. ואז חשבתי על אבא שלי והבנתי שאחרי 62 שנה שהוא אינסטלטור כל מה שנשאר זה חמישים אלף שח הוא לא חי, לא נסע לחו”ל, לא בילה, פשוט שרד יום אחרי יום, החלטתי שהכסף שנשאר ממנו יעשה ממני איש אחר לתקופה קצרה. פתחתי את אינטרנט עם שם חדש ותמונה שצילמה אותי צלמת מקצועית שצילמה אותי לאתר. קניתי בגדים בהרבה כסף, וחיפשתי מלאך באתר ואז נתקלתי בך. כשקבענו מיד שכרתי חדר בהילטון ובגלל אובר בוקינג שודרגתי בתוספת קטנה לסוויטה. שכרתי פורש ביום של הדייט בינינו. והגעתי לדירה שלך ברמת גן. זה היה מדהים בגדים חדשים הילטון פורש ואישה שאתה מתחרט שאבא לא ראה, להרגיש פעם אחת שלמות.” דמעות שקטות זולגות על לחיה.

” אל תבכי, בבקשה אל תבכי. אחרי כמה ימים הייתי צריך לחזור לעבודה אז אמרתי לך שיש לי עבודה במוסקבה, הורדת אותי בשדה ראיתי שהלכת ולקחתי מונית חזרה לדירה שלי, שכורה בראש העין. אחר כך רציתי לראות אותך שוב אבל כבר לא נשאר לי כסף להילטון, למזלי עבדתי בהרצליה פיתוח בבית של מה שהיה של אחד השגרירים והוא עכשיו נמכר לאיזה אוליגרך שאמור להכנס בעוד שבועיים הבית למעשה גמור ואני עבדתי על אינסטלציה לפינת מנגל. ניצלתי את זה כדי לגנוב שם זמן איתך.”

היא מוחה דמעות לוקחת טישו ביד ימין מצד השולחן הימני הסמוך למחשב.
” אתה שיקרת לי, למה? מה עשיתי לך?”
” אני לא שיקרתי לך, אני שיקרתי לי! ואת יודעת מה אני אפילו לא שיקרתי, אני פעם אחת רציתי להיות האיש שאני כבר כנראה לעולם לא אהיה, רציתי להיות המיליונר עם הבגדים הנקיים האוטו היפה ולהכנס למקומות נחשבים עם הילדה הכי יפה בכיתה. פעם אחת, רק פעם אחת, לא מגיע לי? פעם אחת!! בתכלס, מה אני בסך הכל בחור שכונה שהתאהב במלכה.”

“עינב תגידי במה הזקתי לך? לא לקחתי ממך שקל, לא ניצלתי את המצב לסקס, לא פרסמתי את הקשר הזה בשום מקום ולאף אחד, כל מה שרציתי זה להרגיש פעם אחת האיש שכולם מקנאים בו. עם הכסף הרכב הבגדים והאישה הכי שווים באזור, פעם אחת רק פעם אחת לא מגיע לי?!?! אני עברתי מסיוט לחלום, ומהזיה לפנטזיה… שהתגשמה, ואולי זה לא פייר שאני אומר את זה, אבל גם את יצאת מהיום-יום לחלום איתי. ”

” היינו אמורים לצאת לים המלח. ”

“לא היינו יוצאים, נגמר לי הכסף, ואני עוד חייב כמה אלפי שקלים, הייתי מוכר לך איזה סיפור שהקשר לא מתאים והיינו מסיימים אותו…. עינב אני מצטער”

“תפסיק לקרוא לי עינב, לא קוראים לי עינב קוראים לי ענבל, ואני לא מנהלת מוקד של חברה פיננסית אני מנכ”לית שלה.”
“אני יכול ללכת או שאמתין כאן למשטרה? ”
” שב כאן!! ושלא תעיז לזוז. ”
היא לא מורידה עיניים מוצפות בדמעות במיכאל מרימה את הטלפון.
“אוולין, תזמיני לי סוויטה זוגית לשלישי עד שבת במלון הכי יקר שאנחנו עובדים איתו בים המלח. ”