אילנה מחשוף

כלא

זה כלא, זה הכלא הכי גרוע, הכי גרוע. יותר גרוע מגולאג ויותר גרוע מאל מאזה הכי גרוע!! אני שונא להיות פה – שונא!!

רגע, מה זה הרעש הזה? מה כבר מחלקים אוכל? מה השעה בכלל? הלוואי וזאת "אילנה מחשוף", היא הדבר הכי טוב במקום הזה, והמחשוף שלה הוא ההוכחה שגם בגיהינום לעיתים ניתן למצוא קצת גן עדן.   ססאומו זה המזל שלי עוד פעם ולאד עם הזקן, אילנה מחשוף כנראה סיימה את המשמרת. לך לך יא מכוער לא רעב.

אההה איזה יופי חנה באה.

מה שלומך חמוד? (נשיקה) איזה יופי אתה מגולח. חתיך שלי , אתה יודע שאני אוהבת אותך נכון?

לא לבכות לא לבכות לא לבכות

(דמעה שקטה זולגת על לחי) מותק שלי, למה אתה דומע? אנחנו עוד נסע ביחד לאוקלהומה לבקר את ניצן, קטן עלינו!!!

את יודעת חנה

אוי חנה את כל כך מקסימה, ואני כזה בר מזל שאת – את, ואת איתי. את יודעת חנה, העולם מסריח, כשאתה יכול אתה לא רוצה – וכשאתה רוצה אתה כבר לא יכול.

את יודעת חנה העולם מלא באנשים טיפשים ובודדים שפחדו לומר מילה טובה. אני – התמזל מזלי  בזכותך, להיות רק טיפש. אומרים שחייהם של שלושה אינם חיים: הרחמנים, הרתחנים ואניני הדעת ואני קוללתי בכולם. בדווקנות אין סוף השכלתי תמיד למצוא את חצי הכוס הריקה בים האהבה שהצעת לי. תמיד ידעתי בסכלותי למצוא את איי המחלוקות המלאים דרדרים. לא לכל אחד יש את היכולות הללו, אבל אני …אני אלוף עולם.  את המילים הטובות על המזל הגדול שנפל בחלקי הייתי אומר  כל בוקר וכל ערב בשקט לאלוהים. היום אני יודע שבמקום ללחוש לאלוהים הייתי צריך לצרוח את באוזנייך שכל העולם ישמע, אבל אני – אני טיפש!!

תמיד היה לי תירוץ מעולה למה לא. כשהיינו צעירים ורק הכרנו היה לי חשוב לשמור על ארשת רצינית וקשוחה,קול עאלק. לא רציתי להראות פגיעות, אז שתקתי. התחתנו והיומיום קפץ עלינו עבודה, חובות, התחייבויות – אז שתקתי כי למי יש זמן?  אחר כך הגיעו הילדים, וכשהם הגיעו נוספה לכל מה שהיה קודם ברית – ברית עם הפחד והדאגה, וכשאתה כורת ברית עם הפחד תמיד יש משהו דחוף יותר. ואז הילדים גדלו סיימו צבא יצאו מהבית, והקימו בית משלהם, ואנחנו -את ואני – נשארנו לבד בבית. ופתאום זה נראה מחוץ להקשר לומר מילה טובה – מה סתם ככה אומר לך שאת החמצן שלי ? מה אני סרט של פולנסקי? אנחנו כבר מבוגרים לשטויות האלה. זה של צעירים, לא של זקנים עם נכדים שהולכים לצבא.

את יודעת חנה 54 שנים אנחנו יחד – 54 שנים!! עברנו עוני, ומלחמות אסונות, ודאגות מחלוקות וריבים ומה לא, אבל תמיד זה היה ביחד – תמיד בזוג. אני זוכר כשחזרתי מיעקב וראיתי את הלבד שלו העדפתי את הביחד שלנו, השקט הזה אצלו בבית זה מוות. ותראי מה זה העולם המזדיין הזה שאנחנו חיים בו עכשיו כשאני מבין שטעיתי כשעשיתי לעצמי חיים קלים ומצאתי סיבות למה לא, במקום לחשוב איך כן, כששגיתי כשחשבתי לומר לך את זה "מחר" ולא הבנתי שהזמן הכי טוב הוא "עכשיו", ולא משנה אם ה"עכשיו" הוא כשאת קמה בבוקר, חוזרת מהעבודה, מכינה ארוחת ערב או צופה בטלוויזיה. עכשיו כשאני רוצה להגיד לך – אני לא יכול. עולם בן זונה.

כבר בוקר

שלום חנה

שלום דוקטור שניידר, טוב לראות אותך, מה קורה?

תראי חנה, אריה עבר אירוע מוחי. בשלב הזה אין לנו דרך לדעת מה נפגע, אם נפגע, וכמה נפגע. זו יכולה להיות השליטה בגפיים, זו יכולה להיות בעיה בדיבור, ולא נעים לומר יכולה להתברר גם בעיה קוגניטיבית בהמשך.

.לאמאשלך היית בעיה קוגניטיבית בגלל זה היא ילדה ילד דפקט.

אז בגלל זה הוא לא מדבר דוקטור?

כן, זה אופייני לשלבים האלה בסוג הזה של פגיעה, אין לנו דרך לנבא מה יוליד יום. כרגע הוא מגיב יפה.

"מגיב יפה" – תראה אותו נותן לי ציונים, חרא עליך.  יא חתיכת פישר אתה עוד לא היית מבט שובב בעיניים של אבא שלך כשאני נלחמתי בתעלה. יאללה עוף עוף מפה שלח את "אילנה מחשוף".

אתה רואה אריה דוקטור שניידר אומר שאתה מגיב יפה.

מה זה מגיב יפה? מגיב מצוין. שוכב כמו פגר. לא יכול לזוז, מחליפים לי חיתולים כמו תינוק, ואני שותק כמו ג'ירפה,  מגיב מעולה, עוד שניה אולימפיאדה.

אריה כבר בוקר אני צריכה להגיע  לרחלי לשמור על הילדים כדי שהיא תצא לעבודה, אגיע שוב בצהריים. אנחנו נצא מזה יחד, שנינו יחד.

בסוף זה תמיד היה שנינו יחד, תמיד.

הנה מביאים ארוחת בוקר, אני הולכת חמוד ביי.

(מיצמוץ)

ססאומו עוד פעם המכוער הזה,  מה פיטרו את "אילנה מחשוף"?