אנחנו לא סיפור אהבה

היי עידית?
כן?
אני רפי למדתי עם טלי אחותך הקטנה מה שלומך??

רפי המתוק?? מה שלומך חמוד? וואוו מלא שנים כמה זה? 30 שנה? יותר לא? טוב עדיף לא לדעת מה שלומך??

אני בסדר תודה מתבגרים את יודעת…

מה מביא אותך אליי, דווקא אליי? דווקא עכשיו?

זהו, אני רוצה להעביר אלייך תמונה של מכתב  בוואטסאפ תקראי אותו אני אמתין על הקו ונדבר אחר כך.

אז רק רגע אני אביא את המשקפיים

” היי זאת אני

אני חייבת פעם אחת שתקרא עד הסוף. אנחנו מכירים כבר כמה זמן?? מהתיכון נכון? מכיתה יא כשההורים שלי עברו דירה. הגעתי באיחור לכיתה והמורה סוניה כץ הושיבה אותי בשולחן לפניך. ומיד הפכנו לחברים טובים. היה שם חיבור בלתי מוסבר, אתה היית החברה הכי טובה שלי ואני הייתי ‘אחלה גבר’ . בכמעט ארבעים השנים שחלפו מאז ניהלנו חיים אחרים לגמרי. אני עשיתי קריירה במחקר מדעי פרמצבטי, ואתה ניהלת עסק קטן בתחום התריסים. כשאני חייתי בין מסיבות קוקטייל לדירות יוקרה אתה עמדת על מעקה עם נעלי עבודה בגובה ארבע קומות וביקשת קונטרה מעובד. כשאני הייתי עם סלבס מיליונרים בלילות של הוללות אתה חזרתה לישון עם סמדי וארבעת הילדים המקסימים שלך. כשאני קמתי בהאנגאובר באיזה מיטה לא מוכרת בלוקיישן לא ברור אתה השקמת לעוד יום עבודה שתית קפה שחור של פועלי בניין עם שתיים סוכר נישקת את סמדי ויצאת לעוד יום של מלחמת קיום.

זה היה כאילו “מכתוב” ש’במשרדים החדשים שלנו מנהל התפעול יבחר דווקא אותך לבצע את כל התריסים. אני עברתי שם במקרה וראיתי אותך עם דגמ”ח צבאי גופיית סבא לבנה נעלי עבודה עיפרון מאחורי האוזן ומטר ביד. אני כזאת אפס שלא ניגשתי. המשכתי ללכת ברגליים רועדות כאילו אני לא מכירה אותך ואתה? … אתה לא ראית אותי. לא היה מצב בעולם שתדע שאני שותפה בכירה בחברה כי על דלת משרדי רשום מיכל אלמוג שזה בעצם השם שמעוברת של הגרוש שלי. ראיתי אותך מיד זהיתי, לרגע נעתקה הנשימה ומיד אמרתי לפקידה שאני יוצאת לישיבה בחוץ ונסעתי לשתות קוקטייל על הים. לבד. אני והמחשבות.

מאז אני מנסה להבין מה קרה. אחרי פרזנטציות למשקיעים קבלת תעודות הערכה ממוסדות אקדמים, נאומים בפניי חשובים ושועים אני בורחת מפגישה עם תריסולניק. ניסיתי להסביר את עצמי לעצמי. ככל שברחתי האמת תפסה אותי.

שבוע שעבר חגגתי חמישים ושש וחשבתי שאולי הגיע הזמן להוציא את השדים מהארון ולזרוק אותם מהחלון. אז ככה…. אוףףף אני ואתה זה תמיד היה שם, היה ביננו משהו. תקרא לזה כימיה, תקרא לזה חיבור, תקרא לזה אהבה, לא יודעת זה תמיד היה שם. לקח לי יותר מדי שנים להבין שאתה זה כל מה שאני רוצה, כשההבנה הזו חילחלה הבנתי שאנחנו לא סיפור אהבה אנחנו סיפור של פיספוס. כשיכולנו לא הבנו – וכשהבנו לא יכולנו. לפחות כשאני הבנתי אבל ביניינו ובצניעות אני אומרת, אני לא חושבת שגם אתה היית אדיש אליי. אולי לא ידעת לתרגם תחושה למילים אולי פחדת להודות בפני עצמך או להתוודות בפניי אבל נראה לי ששנינו יודעים שמה שקורה ביניינו לא קורה לא לך ולא לי בשום מקום אחר ועם אף אחד אחר.

אחרי שהגעתי להבנה הזו עם עצמי, הבנתי שנלחמים בנו מהשמיים. כשאני השתחררתי עוד היינו בקשר. אתה היית רווק אבל אני מיד התחלתי לצאת עם עודד ואחרי שנה התחתנו. כשהתגרשתי ממנו אחרי שנתיים אתה הייתה בטיול הגדול של אחרי צבא, עברה חצי שנה מהמכתב האחרון שלך כשהכרתי את דני ושבועיים אחרי שקבענו מועד לחתונה הרמת אליי טלפון משומקום וביקשת להפגש. בפגישה היה לך מבט שרק היום אני מחברת אותו לשאלה מה זו הטבעת הזו? דוקטור דוקטור אבל סתומה בלחץ.

כמובן ששלוש שנים אחר כך אני כבר הייתי גרושה… שוב… אבל אתה התחלת לצאת עם סמדי. מאז אני חיה לבד עם תיירים מזדמנים שנכנסים ויוצאים לי מהחיים ומהמיטה ואתה עם סמדי.

כשראיתי אותך אצלנו אחרי שנים שלא היה ביניינו קשר הבנתי בול מה אני רוצה זה היה פשוט ולפנים. ברגע שהתובנה הזו חילחלה היא הפכה להיות בהירה כמו קריסטל וחדה כמו תער. איתה חילחלה ההבנה שזה כבר לא יקרה אתה כמעט 30 שנה נשוי ואני חולמת על מה שהוא לא בר מימוש. אבל נמאס לי. נמאס לי מהלבד נמאס מלהסתיר את הרגשות שלי, נמאס לי מכמעט, ונמאס לי מעל יד. אני יודעת מה אני רוצה ואני יודעת שזה לא יהיה שלי. אז עשיתי שני דברים. כתבתי לך מכתב, וקניתי כרטיס כיוון אחד לאוסטרליה הכי רחוק שמצאתי. משנה מקום משנה מזל. אני אשב על שפת אגם אשתה יין ומדי פעם ארצה כאן באוניסרסיטה המקומית.
בגדול אחדול מהמירוץ ואנסה להפסיק לחשוב על מה היה קורה אילו. אז שתדע שאתה כל הזמן היית בראש שלי. כל הזמן כל השנים האלה כל יום מחדש.

שלך (או לא ממש שלך לצערי) טלי”

או קיי קראתי זה נורא רומנטי וזה כל כך טלי.

תראי עידית, סמדי אישתי נפטרה לפני ארבע שנים היא חלתה לפני תשע שנים ודעכה לאיטה עד לפני ארבע שנים. לא אלאה אותך אבל הילדים גדולים וכל אחד בחיים שלו וחשבתי שאולי סוף סוף זה יקרה. בחברה לא ידעו לומר מה איתה רק שהתפטרה. בחודש וחצי מאז  המכתב  ניסיתי לאתר אותך כי את הקשר האחרון שיכול לחבר ביניינו.

אויי אויי בבקשה תפסיק כאן חמוד, תפסיק כי אני כבר בוכה. אני לא רוצה ליבב, עוד מעט מגיעים הנכדים ואני הסבתא המגניבה לא הבכיינית. אתם שני מטומטמים אתה והיא. פשוט מטומטמים אין מילה אחרת. כשיכולים לא רוצים וכשרוצים לא יכולים. מטומטמים!!
לא, אבל גם אני לא יכולה לעזור לך מאז המוות של ההורים ומאבק הירושה אנחנו לא מדברות וזה קרה לפני עשרים ואחת שנה בדיוק. איבדתי הורים אחות באותו אירוע. כי גם אני מטומטמת. לא סתם בעברית עצב ו-בצע הם כתב מראה. לא חמוד אין לי קשר איתה ואין לי שום דרך לאתר אותה, וספק גדול אם היא רוצה בכלל שאאתר אותה. אם בכל אופן אתה מצליח למצוא אותה תגיד לה שאחותה הגדולה אוהבת אותה ומתגעגעת לחיבוק ממנה ולאחיניות שלה כבר יש ילדים. אויי צילצול בדלת, זה בטח הם. אם אתה מוצא אותה עדכן אותי.

בטח

רפי מתוק, אל תפסיק לנסות זה נורא רומנטי ואתם כל כך מתאימים אחד לשניה.

תודה עידית

ביי רפי חמוד

שתיקה טעונה…

ביי

ניתוק