גלזר

פאצ'ינו

באחד הסרטים שלו אומר פאצ'ינו מאנצ' בייידיש הוא גבר במובן הישן הוא קוד של כבוד, הוא הרווח שנשאר בלחיצת היד. למאנצ' אין תרגום בעברית. סיפור קטן על איש גדול.

גלזר

שייע גלזר היה כוכב כדורגל עוד הרבה לפני שהמושג כוכב בכלל הומצא. הוא היה אס של חבילת קלפים שטרם חולקה. הוא היה כוכב כל כך גדול עד שבמשחק חוץ בטורקיה כאשר המשחק הסתיים הרימו אותו הפנאטים שבאוהדי היריבה מתוך כבוד והערכה, ככה כוכב. הוא היה הכדורגלן הכי טוב בישראל כאשר כדורגלנים עוד עבדו בבוקר על מנת להתפרנס. הכי טוב כשזה היה נמדד בגולים ובריצה ולא באס אמ אסים לעיתונאי חצר ג'ל תוכניות ריאלטי ודוגמניות על הכתף בטורי רכילות. גלזר היה  הכדורגלן הכי טוב כי פשוט על המגרש הוא היה הכי טוב. הוא היה כל כך גדול שמכבי ת"א קבוצתו נתנה לו מניה באגד על מנת שימשיך וישחק בה – הארץ געשה, תקדים מסוכן זעקו המבקרים.  כן, מניה באגד.

גלזר אבא ואני

את גלזר מעולם לא הכרתי בטח שלא שוחחתי איתו שיחה מעמיקה. הוא לא הכיר אותי ואני רק שמעתי את שמו. יחד עם כל זה הוא היה חלק בלתי נפרד מילדותי . הוא היה פער הדורות.  שייע היה גיבור נעוריו של אבי וכל פעם שדיברנו על כדורגלן ישראלי  שמו של גלזר היה עולה כגדול מכולם. אני הייתי אומר עודד מכנס אבא היה אומר גלזר אני הייתי אומר אלון מזרחי אבא היה אומר גלזר, אני הייתי אומר אבי כהן אבא היה אומר….גלזר.

 

גלזר ואני

פעם אחת בחיים פגשתי אותו, במקרה עליתי על האוטובוס עליו נהג. ראיתי את השם על מתקן העודף שהיה פעם לצד כל נהג התרגשתי. "אתה שייע גלזר?"

"ככה אומרים" השיב

"אתה שייע גלזר החלוץ הגדול של מכבי ת"א ונבחרת ישראל?"

" בן כמה אתה ילד?"

" בן 14 למה?"

" אני פרשתי לפני שאתה הייתה בתכנון בכלל מאיפה אתה שמעת עליי בכלל ?"   אמר וצחק.

" אבא שלי כל הזמן אומר שאתה הכי גדול בהיסטוריה והוא בעצמו היה שחקן."

"מי זה אבא שלך ואיפה הוא שיחק?"

"אבא שלי זה מוסא עדני מגן ימני של הכח ת"א"

"שמע ילד לא יצא לנו הרבה לשחק אחד נגד השני, אבל הוא היה הסיוט שלי כי כשהוא שמר עליי אני לא יכלתי לעשות כלום הוא פשוט העלים אותי, אחד השומרים הכי טובים שהיו עליי –  ספורטאי גדול"

"וואוו באמת?" עניתי "באמת" השיב,  המבוכה או הבושה או שתיהן הובילו אותי אחורה מבסוט וגאה כאילו זה עתה בישרו לי על זכייתי בנובל ובפוליצר גם יחד.

" אתם יודעים מי זה היה – זה היה גלזר גדול חלוצי ישראל מאז ומעולם שאבא שלי היה הסיוט שלו כי הוא שמר באופן מושלם".

מבטים מזוגגים פגשו אמירות בורות מתנשאת של טפשת נעורים. "באמת גם משה אוננה חושב ככה זה לא אומר שהוא באמת כזה". אבל הם לא הצליחו לערער את תחושת משק כנפי ההסטוריה שעטפה את הפגישה הזו כמו שצמר גפן עוטף יהלום.

למאנצ' אין תרגום בעברית

הגעתי הביתה גאה כמו תרנגול המתנתי למפגש היומי עם אבא בארוחת הערב.  כולי התרגשות מספר לו על האירוע באוטובוס. עם סיום סיפור המעשה אבא מסתכל עליי מחייך ומסנן " וואללה, לא רק שחקן גדול גם בנאדם גדול". למה אני שואל אותו "אני מעולם לא שיחקתי מול גלזר וגם אם הייתי משחק לא היה שום סיכוי שאני הייתי מצליח לשמור שחקן כמוהו."

זה לא סיפור על כדורגל, זה סיפור על נדיבות, על צניעות, זה סיפור על פרגון, זה סיפור על מאנצ' – למאנצ' אין תרגום בעברית.

היום גלזר נפטר ולקח איתו נתח מהילדות שלי בכלל בלי שידע על זה. הוא נפטר, ובי כבה משהו.

התבאסתי.

יהי זכרו ברוך