לא יודע כלום

השבוע איבדה חברה יקרה את אמה. האמת, כל פעם שאני נתקל בטוטאליות האובדנית  הזו אני לא מצליח לחבר מילים לכדי משפט, כי באמת אין מה לומר, או בניסוחו של שלום חנוך:

“….אנ’לא יודע מה זה נצח

מילים לא אומרות מאום

אני סתם אחד שבטח

לא יודע כלום….”

ביציאה למדרגות מהשבעה עירומות וקרות היא שאלה אותי “מה יהיה?” הבטנו אחד על השניה ושתקנו – והיא, היא אומנית המילה– ושתקנו!!

חזרתי הביתה השאלה הזו לא הרפתה ממני, היא הדהדה בי כמו גונג אחרי נפילה לקרשים בזירת איגרוף , היא עדיין מהדהדת. החלטתי לעשות את מה שאמא שלי תמיד למדה אותי, “אם אין לך מה להגיד – שתוק, ואם בכל אופן אתה רוצה לומר משהו אז לפחות שזו תהיה האמת, עדיפה אמת רעה על שקר טוב.” כתבתי לה וואטס אפ!!

לאחר קבלתו היא חשבה שפרסומו יכול לסייע לאחרים הנמצאים בתקופה מורכבת בחייהם, והמליצה לי לפרסם אותו. בהתחלה סירבתי, אבל אחר כך חשבתי שאולי אין לי את החירות לסרב לסיכוי שמישהו  ימצא במילים הללו מסר מחזק או מנחם. אז הנה הטקסט לזכר המתים ולחיי החיים.

יקירתי

אני האחרון שיצייר את העתיד בצבעים ורודים וקוים עגולים. הולך להיות הרבה אופל והרבה קצוות לא מהוקצעים שידקרו פעם אחר פעם במקומות ובזמנים הכי לא צפויים.  פינות של לבד במרכז ההמון ולב שמטפטף דרך העיניים יהיה חלק משגרת חייך. פשוט זה לא הולך להיות. אבל כאן בדיוק כאן ברגעים האלה מוגדר אדם ברגעי השפל הפגיעים ביותר, ברגעים בהם הוא מקנא ברמש אשר זוחל על האדמה על כך שהוא נטול חוליות ומוצא בנקל מחילה חשוכה וקרירה להתחבא בא ממוראות העולם. דווקא ברגע הזה הוא צריך לממש את זכות הבחירה הנתונה לו מכח היותו אדם האם הוא בוחר להיות רמש או אדם היוצא אל העולם וחווה אותו ומנכיח את קיומו בו על אף האובדן הבלתי נסבל אותו הוא ספג. הוא חי בועט נושם ומקיים אינטראקציה עם העולם על כל המגוון שיש לו להציע. אדם שלם הוא אדם המכיר את מנעד הרגש האנושי מקצה לקצה. דומני כי כחברה קצנו  מגיבורים אנחנו צריכים אנשים עגולים שלמים וחווים אוהבים ויצריים שרחוקים משלמות . שנפלו וקמו, שנחבלו ונרפאו, שחלו והחלימו, רק אנשים כאלה יוכלו לספק נחמה ומזור למכאובי האחר מתוך הבנה ושיתוף מתוך רגש וחיבור.

ומה תיארתי כאן בעצם אם לא את הבן אדם השלם שאת?

אז דעי לך שאם יש אופל כנראה השמש זורחת היכן שהוא ועלינו מוטלת החובה למצוא אותה, ואם יש זוויות לא מהקצעות  כנראה יש גם צלעות חלקות. ולפעמים כדי למצוא את אלה בחושך אתה ממשש ונדקר קצת יותר אבל עם מציאת האור אנחנו מבינים כי מחיר החיפוש היה כדאי.  כי בסוף כולנו כאן כדי לחיות!! ולהפיק מהמתנה הלא מובנת מאליה הזו את המיטב והמירב.

חיבוק ❤