מורה זונה

שלום גיל

אני פונה אליך כי קראתי את הסיפורים שלך, ואין לי למי לפנות אז אני נופלת עליך!!

קוראים לי רחל ואני זונה. כן כן כזאת שמוכרת את הגוף שלה בשביל כסף. כמו רחב בתנ”ך. זה לא תמיד היה כך, זונות לא נולדות כאלה. עד לפני שנה הייתי מורה ללשון (כן, כן מכירה את כל הבדיחות, חסוך לי) . אחרי שפוטרתי חיפשתי עבודה ולא מצאתי. חצי שנה אחר כך הסתיימה לי תקופת האבטלה. הורים אין לי, והאקס שלי הוא אזרח זר שלא חי בארץ, אז גם אין מזונות.  נשארתי אני ושני ילדים בני שתים עשרה וחמש עשרה, בלי כלום בעצם. רציתי לחלק עיתונים אבל אני לא יכולה להשאיר אותם בערב לבד. התחלתי לתת שיעורים פרטיים אבל אין שם מספיק הכנסה. ניקיתי קצת משרדים אבל זה גם בערב, אז לא כל כך הצלחתי. יום אחד עמדתי בתור לכספומט ושמעתי שתי בחורות צעירות מדברות על זה שיש להן חברה שהפכה להיות נערת ליווי ועושה מזה ים של כסף, במעט שעות בלילה. כמו סימן משמים, כשהגיע התור שלי המכשיר בלע לי את הכרטיס. באותו רגע החלטתי שלי זה לא יקרה יותר ואין ברירה.  

פעם ראשונה שיצאתי לשטח, הנחתי מראש את הטוניקה האדומה ברכב יחד עם האודם וחבילה קונדומים. לילדים אמרתי שאני הולכת לעבוד במרכז שירות שעובד עם חו”ל לכן השעות הפוכות, לכן כשאני יוצאת לעבודה הם הולכים לישון. ירדתי לרכב נסעתי רחוק למגרש חניה בדרום העיר החלפתי בגדים התאפרתי ויצאתי לכביש. אחרי ששתי חברות העיפו אותי מהשטח שלהן מצאתי פינה.  עשר דקות אחר כך, אני רועדת מפחד נעצר רכב מאזדה 3 אפורה שלא אשכח בחיים. בתוכה ישב בחור עם עיניים כחולות שמנמן דווקא נראה חמוד, לא איזה סוטה או משהו. נכנסתי פנימה נסענו שתי דקות לקצה החשוך של אזור התעשייה, הוא היה נבוך ואני בלחץ. הוציא מאתיים חמישים ₪ ונתן לי. שמתי אותם בנעל והתפשטתי , הוא לא תיפקד. כנראה שהפעם הראשונה שלי הייתה גם הפעם הראשונה שלו. מאז כבר פגשתי את כל עם ישראל. אשכנזים, ספרדים, עניים עשירים משכילים אנאלפבתים, יהודים, ערבים ואפילו זוגות ונשים. הכול.  ככה אחרי חודש עבודה הסתבר לי שהרווחתי כמו חצי שנה של עבודת הוראה. זה היה מגניב, אבל לא יכולתי לחיות עם עצמי, אחת החברות אמרה לי שכדי לשרוד היא צריכה לעשן חומר. זה לא הרבה כסף אבל שווה. בהתחלה הייתי ממש נגד ואז אחד האורחים, כן ככה אנחנו קוראות לקליינטים, הרביץ לי מיד כשנכנסתי לאוטו מזל שהוא לא התחיל לנסוע וברחתי מהרכב, מרוב לחץ אינס נתנה לי מהחומר וזה עשה לי טוב. ומאז התחלתי עם גראס.

החיים שלי נכנסו לאט לאט למסלול בבקרים אני עם הילדים, בערב מקבלת אורחים. תמיד יש עליי כסף, ולילדים שיהיו בריאים לא חסר כלום. לפני חודש, ולפני שהתחיל כל הבלגן של הקורונה, קיבלתי את הבומבה של החיים שלי, בערך באחת וחצי בלילה נעצר לידי אורח שואל כמה? אני עונה, הוא אומר לי “כנסי”. אני נכנסת נוסעים לפינה, ופתאום הוא אומר לי ” המורה רחל?” אני מביטה בו ורואה את מוטי אחד התלמידים שלי. לא יכולתי לדבר לא יכולתי להוציא הברה מהפה. פתאום בכינו שנינו – הוא ואני. התחבקנו ובכינו. היה נורא!! זה היה הרגע שהחלטתי שאני מפסיקה עם זה לא משנה כמה אני מרוויחה לא יכולה יותר. התחלתי לחפש עבודה ממש בלחץ, אפילו פקידה בשכר מינימום רק לא זה.

כבר חודש אני בלילה מקבלת אורחים, ובבקרים מחפשת עבודה לגיטימית. לפעמים בשלושה לילות אני מרוויחה יותר ממה שמציעים לי לחודש עבודה, אבל אני עדיין מקפידה לשלוח קורות חיים ולנסות למצוא עבודה רגילה. בשבועיים האחרונים בגלל כל הבלגן של הקורונה בלילה אין אורחים בכלל. מת!!! אין עליי שקל. והיחידים שענו לי לקורות החיים הוא עסק משפחתי לפרזול. אני מעדיפה לא להיכנס לעסקים משפחתיים ושם בכלל יש זוג מבוגר ושני ילדים גדולים בעסק, אבל כבר אמרתי שזה היחיד שענה, ועכשיו עם כל הסגר הזה של הקורונה כנראה גם לא יהיו ראיונות אחרים. אני לחוצה אז הלכתי.

המתנה של עשר דקות בחוץ ואני נכנסת, בפנים ממתין בחור נחמד שהוא המנהל. ומסביר לי מה הוא דורש ממנהלת המשרד, שואל על אקסל, וורד, ואני כמובן אומרת לו שאני יודעת. השכר שהוא מציע יחסית סביר, על הדרך נכנס אבא שלו ואנחנו עושים הכרה והכל זורם סבבה. מאחור שואלת גברת אם אני רוצה לשתות משהו? אני מסתובבת, וחשכו עיניי… ועיניה. הגברת ששואלת היית עם חבר שלה אורחת שלי שבוע קודם,  “תכירי” הוא אומר “אמא שלי”.

עכשיו תגיד, מה אני עושה?