תרד

זו היית נסיעה ארוכה הביתה, שבע דקות של וישרים חורקים צמיגי גומי טובלים בשלוליות מפויחות וחנן בן ארי שטוען שהוא “אלוף העולם”.. צילצול לא הרמוני משתיק את בן ארי לטובת כיתוב מואר “תרד” , שהיא למעשה ורד אשר זכתה לכינויה בין החברים לאחר שדין הבן של אלכס משום מה התקשה לקרוא לה ורד, והתעקש לקרוא לה “תרד” – היא מיד מצאה את הצד החיובי ואמרה ש”תרד” עדיף מ”גרד” שזה מבוא למוגלה, ועדיף מ”זרד” שזה מבוא לפיח, שניהם סוג של זיהום. וורד כמו ורד, מינפה את זה מיד ואמרה לו שהיא כמו פופאי רק אישה ומכיוון שהוא לא ידע מי זה פופאי היא אמרה לו שהיא סוג של סופר וומן עם כוחות על, ואחרי שהראתה לו סרטון של פופאי קרו שני דברים : הילד הפך להיות מכור של פופאי, וורד הפכה ל”תרד”. דין חגג לא מזמן שלושים ושתיים.

“” שומע?” היא מתחילה בלי הקדמה. “אתמול היה לי דייט ונראה לי שזה משהו אחר.”

“ורד כפרה עלייך נשמה אני אחרי משמרת גיהינום , עוד פעם את מאוהבת אחרי שעתיים?”

“לא מותק מה פתאום כבר יצאנו לשלושה דייטים הוא כבר נתן לי מפתח לבית שלו, וכל הזמן אני בתחושה שאין לי מספיק ממנו. תקשיב, זה משהו אחר, ג’נטלמן של פעם, איש עסקים שחזר אחרי עשרים ושתיים שנה מארה”ב עשה שם חבילות של כסף וחזר ארצה זו המתנה שהוא נתן לעצמו לכבוד יומולדת.שישים. אני חושבת שיש את “זה” ביננו אנחנו כאילו מכירים שנים.”

” וואוו רצים מהר.” אני אומר לה ” וכל זה בשבוע?”

“כן, גם אני בשוק זו הכי לא אני.”

“הוא גרוש? רווק? אלמן?”

“הוא אלמן מגיל צעיר, אישתו נפטרה לפני שהם הספיקו להביא ילדים, ותחשוב שהוא בן יחיד לזוג יוצאי שואה שנפטרו מזמן, ככה שלבנאדם אין אף אחד בעולם, אשכרה אף אחד, שני חברים טובים בארה”ב וזהו, לא אחים לא אחיות לא בני דודים, כלום!”

“הוא מצחיק למות, הוא מסתלבט עליי שאני מנהלת בקרה כספית בקרן פנסיונית, ‘אני לא נותן לאף אחד לשמור על הפנסיה שלי, את הפנסיה שלי אני שומר קרוב. פנסיה שומרים בבית. רק זה חסר לי, שאנשים כמוך ידאגו לפנסיה שלי.”

“מוזר ואמיץ מצידו לעזוב את החברים היחידים שיש לו ואת העסק שלו ולהגיע ארצה, למה בנאדם עושה את זה באמצע החיים?.”

“הוא חווה משבר אמצע החיים והרגיש שהוא צריך התחלה חדשה. בעיקר התגעגע לארץ לשפה, לאוכל, למזג האויר, אז הוא חזר.”

“תראי” אמרתי לה בעייפות אופיינית מוקרמת בהתלהבות מתבקשת, ” אני הכי שמח בשבילך כי הכי מגיע לך בעולם ואני כבר סקרן לפגוש אותו אולי סופ”ש ניפגש לאיזה קפה מה אומרת?”

“בכיף חמוד, לך,  לך לישון,” נדבר.

ארבעה חודשים עברו מהשיחה הזו ו”תרד” נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. בלי התראה מוקדמת או מילת אזהרה היא נעלמה כלא היתה. לא ענתה לטלפונים, וואטסאפים ואפילו 2 מיילים נואשים לא זכו למענה. המסקנה היחידה מההתנתקות היית או שהוא לקח אותה איתו לארה”ב, או שהיא נעלבה ממשהו שאמרתי או עשיתי ופשוט נעלמה. חסמה אותי בכל המדיות האפשריות ודילגה הלאה בחיים. חברים משותפים בודדים שהיו לנו זכו ליחס דומה. בת זונה.

ארבעה חודשים של דממה מוחלטת, פשוט כלום. תשע בבוקר שבת אחרי לילה של אלכוהול לכבוד יומולדת של מישהו שבטח ההאנגאובר השכיח ממני את שמו והנייד ניעור לחיים, ומאיר כאילו חגיגות הכריסמס החלו השנה מוקדם מהצפוי. עיני מיגרנה מזהות יותר מדיי ספרות על הצג. מעוך אני מסנן בהבל פה מחוזק באלכוהול, “סאאמאק מי זה עכשיו?” יד גולשת על סדין מקומט מקבל מכה מהשידה מקלל שוב מגשש אל הנייד לוחץ פעמיים.

“כן”

” באמאש’ך כמה פעמים קיללת אותי בחודשים האחרונים?”

“תרד?!?!?!” קפצתי.

“תרגע מה אתה צועק?”

” תגידי, את בסדר? אנחנו בסדר? איפה נעלמת? מה נהיה?”

” לך תעשה קפה זה מסובך,”

” דברי, מסובך זה השם השני שלי.”

” זוכר לפני ארבעה חודשים התחלתי לצאת עם אריאל והתחיל משהו נורא יפה בינינו?”

“כן הבחור מארה”ב, לקח אותך לארה”ב ועכשיו יש לכם בית בפרברים וכלב כמו באגדות?”

“לא יודעת איזה אגדות אתה קורא כפרה? אבל אתה הרי יודע שהחיים שלי הם יותר אגתה כריסטי מעליסה בארץ הפלאות.” היא צוחקת צחוק מתגלגל מלא שביעות רצון

“תמיד אצלך זה מסובך, זה נכון.”

“למחרת השיחה איתך הוא נעלם, מה נעלם? כלום נאדה? לא טלפון, לא מייל, לא פייס, לא וואטסאפ, לא טוויטר, כלום, הבנאדם לא קיים. אין מצב הוא עושה גוסטינג, אין מצב הוא נעלם לי עד שמצאתי מישהו נורמאלי, התבאסתי והתביישתי אפילו לספר. עברו עוד יומיים והחלטתי לא לוותר, התחלתי לחקור איפה הוא. הגעתי אליו הבייתה שאלתי שכנים לאף אחד לא היה מושג, חזרתי אליי והתיישבתי על גוגל , ואז זה קרה!! הבטתי על המסך ולא האמנתי. תמונתו של אריאל קפצה לי מול העיניים. לאריאל שלי פתאום קראו גדי, נשאבתי לתוך הכתבה . אריאל, כלומר גדי, לא היה לא בארה”ב ולא בסידני הוא היה בכלא רמלה כי הוא רצח את סוזי אישתו ביתו של קלמן ההוא מהבורסה ליהלומים. קלמן שבעצמו היו עליו כל הזמן שמועות שהוא לא ל”ו צדיקים, והוא, הקלמן הזה במשך שנים טוען שהנפילה הגדולה שלו התחילה עם הרצח של סוזי. המשכתי לגלול והסתבר לי שעד עכשיו עוד הייתי בחלק הטוב, קלוט, עכשיו הוא יושב עד תום ההליכים כי הוא איים על החברה הקודמת שלו, זו שלפניי, שהוא יעשה לה את מה שהוא עשה לאישתו, היא התלוננה שבועות קודם לכן, אחרי חקירה קצרה הוגש כתב אישום.

קראתי את זה והתחלתי לרעוד, לפחד, לא ישנתי לילות.  בדקתי מתחת לרכב, בדקתי אם מישהו עוקב אחריי ובכלל בקושי יצאתי מהבית, ובטח לא דיברתי עם אף אחד. עברו כמה ימים, אני חושבת משהו כמו שבוע, תפסתי את עצמי,’תגידי,’ אמרתי לעצמי ‘ מה נסגר איתך? מה את רכיכה? אבא שלך ז”ל לוחם בלח”י ואמא שלך ז”ל פרטיזנית – ככה הם חינכו אותך? לפחד?? ובכלל אולי זו ההזדמנות של החיים שלך. בחמש בבוקר אחרי עוד לילה לבן, כמו שאני כועסת על עצמי קמתי התקלחתי התלבשתי התאפרתי שמתי בושם, התארגנתי ליציאה.הכנתי מזוודה שמתי ליד הדלת ועליה את הנייד. יצאתי מהבית נסעתי אליו הבייתה, בן זונה אני אראה לו. נכנסתי נעלתי את הדלת מבפנים למרות שידעתי שהיחיד שיכול להגיע עצור עד תום ההליכים.

הפכתי את הבית, לא ידעתי מה אני מחפשת אבל הפכתי את הבית. בסביבות רבע לשתים עשרה אני מעיפה מארון חומרי הניקוי בקבוק אקונומיקה ריק ושומעת רעש מוזר. אני עוצרת מנענעת את הבקבוק וואללה מוזר. אני מביטה על המדף ורואה שהבקבוק השאיר סימן כאילו לא הזיזו אותו מלא זמן הלכתי למטבח לקחתי סכין וחתכתי את הפלסטיק באמצע נפלה משם מעטפת לבד קטיפתית מהוהה, פתחתי אותה והבנתי שהניצנוצים האלה הם הבוננזה של החיים שלי, שני הדברים הכי קשים בטבע זה לב של אישה פגועה ויהלומים, שניהם היו שם בשפע.

המתנתי עד 4 בבוקר למחרת יצאתי משם ונסעתי לסוחר יהלומים שניסה להתחיל איתי באפליקציה ואחרי דייט אחד הבנתי שהוא “ישב” כמה שנים טובות, על מעשי “צדקה”, חולה בראש וכל מה שהוא רוצה ממני זה “ריפוי בפישוק”, האיש חולה מין וכסף. הגעתי אליו לבושה ארוזה ל”הגשמת חלומות”. איך שהוא מתקרב אני אומרת לו ‘אנחנו צריכים דיבור עין בעין’ אנחנו נכנסים לחדר האחורי וההוא חושב ששערי גן עדן הולכים להפתח אני מוציאה את המארז הלבד ושואלת אותו כמה זה שווה? הבנאדם הולך לשולחן עבודה מוציא ‘לופה’ לבדוק את האבנים ומרגע לרגע אני רואה שהבנאדם מחליף צבעים, מוציא עיפרון קטן רושם , עוברות 4 דקות הוא שואל מאיפה יש לי את זה אני אומרת לו ירושה מאמא שהבריחה מהנאצים. כדי שידע שזה רשום כי אם לא הוא עושה אותי שווארמה. כמה זה שווה אני שואלת? 14 מיליון דולר, כמה?? אני צועקת שוב, בשלווה מופתית הוא חוזר על המספר -‘ 14′.

“אתה רוצה לקנות?”

“את מוכרת? למה?”

“אל תשאל שאלות לא תשמע שקרים.”

“האחים שלך לא יודעים הא?” הוא מבסוט מעצמו שארלוק הולמס מהכלא

“אתה כל כך חכם אי אפשר לעבוד עליך. תן לי 12 מזומן והחבילה שלך.”

“תני לי שעתיים אני אתן לך 7.”

“אם תשאיר לי מיליון דולר ביהלומים , קיבלת”

“הוא יצא השד יודע לאן אני המתנתי בבית קפה ליד רגועה כמו מסומם בטריפ אחרי סאונה ומסאג’ בארבע ידיים.”

 

” אחרי שעתיים הגעתי הבנאדם סופר לי 7 מיליון דולר מזומן, אני נותנת לו את הסחורה, עולה על מונית נוסעת הביתה , הנהג אומר לי את נראית מיליון דולר ואני אומרת לו אל תעליב אחי לפחות פי 7 ההוא צוחק ואני בשמיים.”

 

הגעתי הביית לא התעכבתי לקחתי את המזוודה השארתי את הנייד בבית יצאתי לנתב”ג ועליתי על המטוס הראשון לחו”ל. עכשיו אני מסיימת 4 חודשים באוקלהומה ונוסעת ליעד אחר, למרות שאין מי שירדוף אחריי הרי הוא גנב את היהלומים מקלמן, ואלה יהלומים שלא היו מדווחים ושימשו ערבון לכל מיני עסקאות שמס הכנסה והמשטרה לא בהכרח היו חלק מהן. גדי – הוא לא יצא בשנים הקרובות, אבל אני כאן כי אי אפשר להיות יותר מדיי זהירה. גונב מגנב פטור – אבל לך תדע.

אז אני עכשיו מחזירה לי את כל השנים שאכלתי חרא בדירות קטנות ובדייטים הזויים עם גברים יותר דפוקים משניצל. אפילו עשיתי מצווה בדרך לשדה עצרתי מתחת לבית של קלמן ושמתי לו מעטפה מנצנצת של מיליון דולר ביהלומים בתיבת הדואר.”

“אני חייבת לעוף אני מאחרת לטיסה, רק רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך.”

“ורד אוהב אותך חזרה תני בראש גם אני חייב לעוף, יש לי עוד מעט משמרת.”

“תרד, ”

“מה?”

“תרד , לא ורד – סופר וומן זוכר?”

וואללה סופר וומן.

“…אני אלוף העולם בליפול

ולקום כמו גדול

את תראי, כמו עוף חול

אני נשרף, אבל בוחר בכל יום להמשיך לחיות

אני אלוף העולם בלרצות

לפחות לנסות

את תראי, איך בסוף

אחרי ההפסדים הניצחון הרבה יותר מתוק

אני אלוף העולם…” ( חנן בן ארי)

 

 

 

 

 

 

 

2 תגובות בנושא “תרד”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *