שני סימני שאלה – (??)

באותו ערב של  יום חמישי סגריר כאשר התגנבתי בפיג’מה וגרביים למטבח  בעוד תירוץ שווא של “צמא” רק כדי לא לישון ויותר מזה לשמוע על מה אבא ואמא מדברים, אז לא העלתי בדעתי כי השיחה שנחשפתי אליה תציב סימן שאלה שילך איתי שנים קדימה. סימני שאלה לפעמים הם כמו קסם, במבט ראשון הוא בלתי ניתן להסבר ואניגמטי, אך כשפותרים אותו אתה מכה על המצח ואומר יא אללה איך לא חשבתי על זה לבד. 

“תגיד לי מה אתה נותן לו כסף השתגעת?”

“הוא ביקש.”

“אז מה אם הוא ביקש? אם הוא היה מבקש את הבית שלך היית נותן לו?”

“אבל הוא לא ביקש את הבית שלי, הוא ביקש הלוואה.”

“ואתה נתת לו…”

“כן”

“כמה?”

“חמישים אלף.”

“לא הבנתי, הגיע אליך מתחרה שלך מבקש ממך הלוואה לתפעל את העסק שמתחרה בך ואתה נותן לו?!?!”

“הבנת נכון.”

“למה? תן לי סיבה אחת למה?”

“מה זה משנה? נתתי לו וזה נגמר.”

“אבל אתה מבין שזה לא הגיוני נכון?”

“נכון.”

“ובכל זאת ….”

אני נכנס למטבח….דממה…..

מאז אותו לילה הנושא לא עלה, זה היה מאוד מוזר כי אמא לא הייתה מהטיפוסים ששותקים ואבא היה מהעונים.

חלפו שנים,  הרבה מאוד שנים אמא כבר לא אתנו ואבא ואני נשארים ערב אחד לבד בבית.

“אבא?” אני שואל אותו, “תגיד, אתה זוכר את הסיפור שלך עם אלי? “

“אלי?”

“נו אלי אתה יודע איזה אלי…”

“אהה  האלי ההוא… נו אתה בטח רוצה לשאול אותי למה לוויתי לו ?”

“איך אתה יודע?”

“כי הדבר היחיד שיכול לסקרן אותך באלי זה למה אבא שלך נתן הלוואה למתחרה שלו, ואת השאלה הזו אתה סוחב איתך בקיטבג מאותו הלילה שנכנסת למטבח בגרביים באמצע לשיחה שלי עם אמא.”

“אני שונא שאתה יודע דברים עליי”

“אל תשכח שאני אבא שלך, אני מכיר אותך תשעה חודשים לפני שבכית בחדר יולדות.”

“ובכל זאת….”

” שמע היום אתה כבר ילד גדול אני יכול לדבר איתך פתוח. אלי הגיע אליי כולו נסער,  הפנים שלו היו באדמה, בנאדם כבוי. “

“שאלתי אותו אלי מה קרה?”

“הוא ענה לי שהוא בקשיים בעסק כבר די הרבה זמן והבנק עצר לו את האשראי, אחרי שהוא סיים את כל החסכונות ועבר את כל החברים והמשפחה  לכן הוא ניגש לשוק האפור והתחיל לקחת הלוואות, מכיוון שהוא על הפנים. העסק לא מוכר, ואין לו שום דרך לשלם את ההלוואות האלה שהוא לקח. אשתו כששמעה על זה היא ארזה מזוודה ושלושה ילדים וחזרה לאמא שלה. כך נוצר מצב שאין לו איך לשלם את החוב, ולזה יש משמעות אחת.  אז כן לא רק שנתתי לו כסף אלא גם העברתי לו לקוחות קטנים שלי ואפילו דיברתי עם אישתו כדי לעשות ‘שלום בית’.  אני רק יכול לתאר לעצמי מה עבר לו בבטן עד שהוא הגיע אליי, אתה מבין באיזה מצב מיואש הוא צריך להיות כדי להגיע עד למתחרה הכי גדול שלו כדי לבקש הלוואה.”

“אבל איך? אתם עדיין אתם מתחרים עסקיים!!”

“לפני שאני איש עסקים אני בנאדם , ואני לא הייתי יכול להביט במראה  אם הייתי יודע שיש בית בישראל שהתפרק ואני יכולתי למנוע את זה-ולא מנעתי, רק בגלל שיקולים עסקיים.”

“ומה קרה אחר כך?”

“מה היה צריך להיות?”

“המשכתם להתחרות?”

“כן”

“והוא הפריע לך?”

“לך היה חסר פעם משהו”

“לא!!”

“זה מה שחשוב”

“ולמה לא סיפרת על זה לאמא?”

“מי אמר לך שלא סיפרתי, בטח שסיפרתי פשוט אתה לא שמעת.”

“ומי ידע חוץ ממנה?”

“אף אחד, מי עוד צריך לדעת?”

“לא יודע? עורך דין? החתמת אותו על משהו?”

“הוא לחץ לי יד!”

“ו…???”

“וזהו, מה ו??? מה לא מובן?”

“תגיד והוא החזיר לך?”

“מה זה משנה?”

“סתם שואל?”

“סתם עונה?”

“ובכל אופן”

“לא זוכר.”

“אתה לא זוכר, או לא רוצה לזכור?”

“אני לא זוכר שאני בחקירה….” חיוך…

כך סימן שאלה אחד הוחלף באחר.

3 תגובות בנושא “שני סימני שאלה – (??)”

  1. נפלא…. בימים טרופים אלו , כשכבר אין במי או במה להאמין, כשמנהיגים מתנהגים כראשי מאפיה וגנבים, כששוטרים מנצלים את מעמדם, שאנחנו כבר לא אחים…. אתה ( גיל) נותן תקווה… תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *