קבלת החלטות

עבודות סמינריוניות הן תרכיז של באסה. אתה  קורא חומר מבאס, על מצבים מבאסים בתקופות מבאסות ומזה אתה צריך ליצר עבודה שמרצה מבואס ישתוקק לקרוא. תרכיז של באסה.  עבודה סמינריונית קבוצתית  היא תרכיז של באסה קבוצתית, לאמור תרכיז של באסה טורבו. אתה נפגש עם חברים שלך אבל במקום לדבר על עניינים חשובים כמו האם הג’ינס שענת באה איתו היום הופך אותה ליותר שווה? או האם לק בציפורניים של הרגליים של  זה סקסי? עגיל בגבה בעד ונגד? אתה עסוק בזוטות כמו  “איך נמנעה מלחמת עולם שלישית והאם מודל קבלת ההחלטות הרציונאלי מתאים לקבלת החלטות של קנדי במשבר הטילים בקובה. ”  נו באמאש’ך, איך משווים בין זה לזה. המבדיל בין קודש לחול חטאותינו הוא ימחול. תרכיז של באסה טורבו.

את הקורס קבלת החלטות העביר פרופסור עודד פירר מן גאון מוזר ומפחיד  כזה. בחור צעיר וקשוח אשר בשיעורים שלו יכולת לשמוע פיהוק של זבוב, ככה מפחיד. הבדיחה היתה שכשנולד קראו לו עודד כהן אבל כשההורים ראו מה יצא “גירמנו” לו את השם לפירר וזה רק כי השם הגרמני של נושא המשרה  מתחרז אסור בישראל.  יחד עם זה לכולם היה ברור כי מדובר בגאון הוא ידע את כתבי שחרות של מרכס בעל פה, ציטט נאומים של קנדי ומרתין לותר קינג וידע לומר איך קראו לסגנו של רב החובל שהוביל את נפוליאון לאי סנט הלנה.  במילה אחת – בתול.

בסיום הקורס הטיל עלינו פירר להגיש עבודה סמינריונית אבל פינק אותנו באפשרות לעשות אותה בזוגות. לארבעת ה”החיפושיות” מהספסל האחורי  היה ברור כי הפרטנרית שלהם לעבודה תהיה אודליה. אודליה היא כמו יין בוז’ולה רעננה צעירה יפה צלולה שזופה ובעיקר משמחת לבב אנוש. באנו להשתכר, לא טעמנו מהיין, אבל נשארנו עם ההאנג אובר. To Smaller The השפלה  רק אצטט את גידי גוב “אין לי בעיות הן תמיד אומרות לי לא.”

כך נשארנו, לנון מקרטני הריסון וסטאר,  שארית פליטה של ארבעה .בודדים ביחד.

כמחאה החלטנו שאנחנו עושים את העבודה ביחד, למה? ככה, פשוט בלי הסבר. שבועיים אחר כך הגשנו את העבודה בשני עותקים,  עבודה אחת שני עותקים שלושה שבועות ארבעה שותפים, ואחד אלוהינו. נר ראשון של חנוכה. שבועיים של המתנה לציון מסתיימת בלוח ציונים וליד ארבעה מספרי תעודות זהות יש הערה לגשת למזכירות. שם העניקה לנו אחר כבוד מירי המזכירה את יצירות המופת שלנו ועליהן כתוב 88 חלקי 2 כלומר כל אחד קיבל 44 ומתחת רשומה הערה “גשו אליי”, שבאוניברסיטאית זה אומר  אתם בדרך לועדת משמעת בואך הדחה.

“הערב אנחנו אצל פירר בבית רצה לדבר איתנו ידבר לא אמר איפה ולא אמר מתי.” אמרתי “מה הוא כבר יכול לעשות  לנו – להוריד ציון?”  מפגרים אבל אופטימיים. מי שלא רצה אותם באוניברסיטה יקבל אותם בבית.

תמימי דעים נחושים הגענו לבית משותף בו גר פירר. ארבעה נכשלים אינטרקום אחד ומבוכה גדולה,” מה אומרים לו?” .” נזרום” אצבע נשלחת”-צלצול באינטרקום ודממה מתוחה.  קולו המאיים מצידו השני של הקו פותח בלי להותיר מקום לתגובה   “קומה רביעית” וצרצור לפתיחת דלת הכניסה. מבטים משתאים מוחלפים להכל ציפינו רק לא לזה. “הוא כל כך מתוחכם” אמר לנון “הוא משחק לנו בראש”.  “גאון מרושע” העיר  הריסון. נדחקים למעלית לוחצים על ארבע ובדרך עולה תזה שחברי ועדת המשמעת כבר נמצאים שם וממתינים לתפוס אותנו ‘על חם’ כדי להשתמש בזה כהוכחה להדיח אותנו ואולי כל זה טעות ואנחנו צריכים לסגת. בוםםם נעצרת המעלית בקומה רביעית, אנחנו פה ואין דרך חזרה “מה אומרים? ” מישהו שואל “נזרום” נזרקה תשובה לאויר.

צלצול מתכתי מנסר את המבוכה והפחד. הדלת נפתחת פירר נעמד מולנו בבוקסר ו…. זהו. דממה. חמש פיות פעורים אך לא נשמע הגה. תמהון. בכוחות אחרונים  הוא לוקח את המשקפיים משולחן השירות הסמוך, מרכיב אותם ועכשיו הוא רואה 6:6 את הקטסטרופה המרובעת. “מה אתם עושים כאן?”.. שלושה  פיות פעורים עדיין.  אני מנסה ללרלר משהו שישמע כמו משפט שיעביר רעיון ויסתיר פחד,  “אההה…. כלומר….. זתומרת….” אבל שומדבר לא יוצא.

לעיתים יש לו דרכים נסתרות אבל בחנוכה זה כנראה זמן של ניסים גלויים. עוד אני עומד שם כשלשוני נדבקת לחכי. נשמע קול פעמונים מגיח מאגף החדרים “דדוש הגיע הפיצה?” ואז משומקום מקפצצת כולה שמפניה תוססת של שמחת לבב אנוש אודליה כשהיא לבושה… טוב, לבושה זה קצת מוגזם, אבל עקרונית מונחים עליה – באופן מושלם יש לומר – מכנסי פיג’מה קצרצרים מאוד קצרצרים בצבע אוף-ווייט חינני  מתחרה וגופיית תחרה תואמת שחושפת פופיק שובב ושזוף עם כתפיות ספגטי אבל ספגטי במסעדת שף, כזה של הביוקר.  אם עד עכשיו היינו בהלם עכשיו אנחנו נמצאים באירוע מוחי. אודליה ופירר עומדים מולנו מופתעים לא פחות, ומסמיקים. כאן היה  ברור  כי הראשון שיצא מההלם יזכה ביתרון וכמו בכל אירוע מוחי השניות הראשונות קריטיות. אנחנו עכשיו במשחק פוקר ואני מכריז ” all in”  משחק על כל הקופה.

” דדוש כפרה באנו להדליק נר ראשון של חנוכה” פסעתי פנימה כששלושת החיפושיות האחרים אחריי, “בשבילי קפה שחור חצי כוס עם 2 סוכר וליד זה כוס מים קרים בשביל החברים שלי נס מגורען אחד סוכר ולמרוקאי תה חזק ואם יש שיבה הוא ישמח אבל גם נענע זורם. ”  הוא בהה בנו בעיניים רושפות היא רצה כמו לחדר וחזרה דקה אחר כך לבושה וחסודה כמו סייעת לגננת בבני ברק. אנחנו נעמדנו בהול הוא ניגש למטבח היא חזרה התיישבה בפינת מערכת הישיבה שבסלון והזמינה אותנו בנימוס לשבת. אנחנו בנימוס ישבנו בצמוד אליה כלומר הכי צמוד. שניות אחר כך הגיע פירר הידוע בכינויו דדוש, עם מגש וארבע כוסות שתייה חמה. התחלנו להנות “אין סופגניות, או איזה עוגייה…משהו ליד הקפה?” הוא ניגש הביא צלחת כיבוד והתיישב בצידה השני של מערכת הישיבה.  כך הוא בצד אחד אודליה בצד השני ואנחנו פול ג’ון רינגו וג’ורג’ יושבים בינהם. האווירה פתאום היית כל כך נינוחה מצידנו שאחד לקח את השלט והחל להעביר ערוצים כשאחר שאל אם יש משחק היום? השתלטות עויינת.

“חבר’ה מה אתם רוצים?” סוף סוף הוא התעשת. עכשיו זה הזמן  להנות מהרגע. את הנקמה צריך להגיש קרה. “קודם כל באנו לברך את אודליה שלא יכולנו שלא להבחין כי היא היחידה שקיבלה 98 בעבודה האחרונה, סחתין עלייך נתת עבודה.” נרשמו ארבעה ציחקוקים ושתי הסמקות.

“בקשר לעבודה שלנו, לא באנו לערער על הציון באנו להגיד לך שנעלבנו כאנשים של כבוד. בדרך כלל לא אנחנו מדברים. מה שאנחנו רואים נשאר אצלנו. זה מה שקורה בדרך כלל כאמור,  וכאנשים של כבוד אנחנו אומרים לך שלא העתקנו. אין לנו איך להוכיח לך את זה חוץ מהמילה שלנו, וזה צריך להספיק אבל אם נגיע לועדת משמעת והם יבקשו לשמוע מה יש לנו להגיד, יש מצב שלא ננהג כמו שבדרך כלל אנחנו נוהגים כי מצבי קיצון פתרונות קיצון. ממש כמו שאתה לימדת במודלים של קבלת החלטות.”

” אז אתם לא העתקתם? בטוח?”

” כמו שהיום נר שלישי של חנוכה”

” היום נר ראשון… “

” בוא לא נתקטנן זה היה משל”

” או קיי אני מאמין לכם אחרי החג אעדכן את הציון ל 88 “

” רק אם אתה שלם עם זה.. “

” שלם שלם ושלום שלום אני צריך לצאת”

“מה לא מחכים לפיצה?”

“חבר’ה אני צריך לצאת.”

” רגע, אתה יוצא? לבד? “

” כן”

” אההה אז אודליה יש מצב את צריכה טרמפ, כי אני פה עם רכב? “

“לא תודה אני גרה כאן לא רחוק. “

אין לי בעיות הן תמיד אומרות לי לא.

לסיפורים קצרים נוספים לחץ כאן

4 תגובות בנושא “קבלת החלטות”

  1. פיפי 🤣😂😂😂 גיל, אתה מפעם לפעם מתעלה עך עצמך….קצר , ארוך , עצוב , מצחיק,אימיתי , פנטזיה – הכל הולך -אין עליך מוכשר כמו שד או מלאך (תבחר)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *