פאפוס יומן מסע פרק 3 ואחרון – חוזרים

מגיעים למלון בפאפוס אחרי נסיעה עמוסת פיתולים וכשההגה מימין החוויה היא זוועתית במיוחד. במלון נאמר לנו שנגמרו להם חדרי האירוח הרגילים, בעברית הלואו קוסט, אבל מכיוון שהזמנו יתנו לנו את הסוויטה המלכותית. כנגדו עשתה את הפרצוף של "טוב נו.." . מגיעים לפנטהאוז סלון שני חדרי שירותים שתי מרפסות עם נוף לים שתי טלוויזיות וחדר שינה שמלכת אנגליה הייתה מתקנא בו, ואז זה מגיע          " היוונים האלה לא יודעים לעשות כלום עד הסוף, קלטתי את זה עוד מאתמול בסלט פירות ,  2 אסלות 2 טלוויזיות מקרר מכונת כביסה מכונת יבוש  וקומקום מודרני יש, אבל מאה גרם קפה לשחור של הבוקר – זה כבר גדול עליהם."  מותק איך את אומרת את זה ? את יודעת שאני חצי יווני??" מבט עמוס משמעות ושתיקה מחרישת אוזניים  הרעידה את הבניין.

חוף פאפוס יוון

בתור לצ'ק אין במלון הבחנו בשתי תופעות טבע מרתקות. האחת גברת מבוגרת לבושה בכובע תמוהה וחמושה באנגלית שבורה " Hello I'm Rachel and I live by the sea like here" . הציגה את עצמה לבלונדי  שלידה, הוא לא היסס לשניה לפני ששבר את התדמית " כפארה את לא רייצ'ל את 'ראאחל' ואם תראי לי איפה בבית שמש יש ים את יכולה לקרוא לי "לייף", עד אז נשמה תקראי לי חיים ותחביאי את השם והכתובת על המזוודה כשאת רוצה להתאווז פה על הפאפוסאים". מן אחווה ישראלית שכזו.

כל זה עוד כלום לעומת פתרון החידה מאמש. וובכן בארבע יורו רכשה תקווה גלישת וואי פיי חופשי, לאן שהיא הולכת היא בשיחת וידאו עם אחותה במגדל העמק וכך רכשנו סופר לואו קוסט שניים במחיר של אחד . להיות בלי ולהרגיש עם, להיות בדירה במגדל העמק ולהרגיש על הים בפאפוס, כל זה בארבעה יורו. והשוודים האלה נתנו את הנובל בכלכלה לכהנמן… לוזרים.

בערב אנחנו יושבים בטברנה מקומית "דמוקריטוס" מאחורינו יושבת אילנית הדאבה מפרק 1 . אחרי כמה שירים מגיעה הארה  והאורקל פצתה פיה " פחחח הכל היוונים האלה לוקחים מאיתנו השיר הקודם היה "שכשנבוא " השיר הזה זה "רעיה", כפארה כל יוון על ארץ ישראל אפילו את השם של המקום "דמוקרטיה" לקחו מאיתנו" עמוקה מיני ים הדאבה.

הערב יורד והשעות נוקפות, אנחנו מגיעים לשדה התעופה, הישראלים מתחלקים לשניים קבוצה אחת משווה מחירי מלונות וחבילות השנייה רצה לדיוטי פרי שהוא שתי חנויות ושירותים, טוב שירותים זה טיפה הגזמה…. איך להגיד בעדינות היוונים האלה – בטחון ובטיחות לא ממש בראש שלהם, בידוק בטחוני אין בכלל, אז מלמלתי לעצמי "ארזת לבד?" ואז עוד לפני שעצמי עונה לי "כנגדו" נכנסת  "נראה לך?" – הבידוק הסתיים. שער היציאה למטוס – כשמו כן הוא – יוצאים מהשער והולכים למטוס, חוצים את המסלול, ואם מצליחים- וזו שאלה גדולה,  הפרס הוא לעלות למטוס. שם בתוך המטוס צוחק צחוק פרוע טיפוס לא ברור, בסגירת הדלתות הוא נכנס לתא הטייס, מבטי העייפות של הנוסעים הוחלפו במבטי אימה, לא פלא שעם הנחיתה הוא קיבל יותר מחיאות כפיים מפרנק סינטרה ב"קרנגי הול". לואו קוסט – בבואך "תפילת הדרך" בצאתך "הגומל". אחרי הכל תזכרו, שלפעמים בין גן עדן לגן חיות מפרידות רק 50 דקות טיסה, ודאבה אחת שמפצחת גרעינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *