סתם בחור שכונה – פרק ב -מישל

כל אותו סופשבוע לא יכולתי להשתחרר מהסיפור של עופר ומישל. סיפור של עצב מתוק.

מישהו פעם אהב אותי ככה
לעלות על ספינה לשלושה שבועות
באמצע הלילה שיכור מרוב אושר
לקפוץ הוא לא יודע לשחות

הסתובבתי ברחובות פריז וכמו ג’אנקי בקריז שמחפש דילר חיפשתי את עופר. לא מצאתי.

מהמונית שהורידה אותנו בבית הנתיבות עד לתור הבידוק הביטחוני ליוותה אותי תחושת תקווה שהתחלפה בחמיצות עת התייצבנו בסוף התור. לא היה זכר לעופר ובטח לא למישל. כשהורדתי את החגורה בשער הרנטגן, שמעתי קול מוכר. שלושה מתפשטים לפניי התלבשה רננה שנזפה בשון כי הוא שכח את הלפטופ על המסוע. “רננה רננה” צעקתי היא הסתובבה הרימה גבה והצביע על עצמה כשואלת “אליי” הנהנתי לאישור וביקשתי שתמתין. אחרי שהרנטגן ציפצף ופייר מישש אותי כאילו הייתי בצק בורקס על שיש משומן, הגעתי אליה.

“סליחה,  בהלוך ישבתי אחריכם ולא יכולתי לשמוע את הסיפור של עופר. אתם אולי יודעים מה נגמר איתו? מצא לא מצא את מישל?”

“תראה אנחנו לא באמת מכירים אותו,  הכרנו בטיסה. אבל הסיפור שלו תפס אותנו גם. הגענו לדוד שלי וסיפרנו לו את הסיפור ומסתבר שהוא שמע סיפור דומה להפליא בתוכנית רדיו לילית שמזמינה מאזינים לספר סיפורי אהבה שלהם. מן יוסי סיאס צרפתי כזה. הוא מצא לי את השיחה באתר של התחנה ושלח לי אותה לוואטסאפ. “

” אני מבקשת להשאר בעילום שם

איך תרצי שנקרא לך? 

מ

בסדר מ הלילה מקשיב

אז קוראים לי מ והסיפור שלי קצת אחר. 

בגיל 13 התחלתי לגלות סימני אנורקסיה שהלכו והחמירו. אמא ניסתה לדבר איתי ואני שתקתי. אחרי אין ספור נסיונות היא נכנעה לקחה אותי לחבר פסיכולוג, מה שהיה אז מאוד חריג. הוא הוציא אותה מהחדר ובמקום לנסות לשכנע אותי לאכול ניסה להבין למה אני שונאת את עצמי? ואני שותקת. בפגישה החמישית הפסיכולוג מרגיש שעובר עליי משהו, הוא שואל כמה שאלות קצרות ומבין שמשהו אחר קורה היום. הוא ממשיך לחפור ומבין שהיום פעם ראשונה אריק הביא אותי אליו. אריק הוא בעלה השני של אמא, כשהוא מזכיר את השם שלו אני מתחילה להשתגע בוכה צעקת דופקת על השולחן משתגעת, ופותחת הכל איך הוא מגיע אליי כשאמא לא באזור ועושה לי דברים. איך הוא נשכב לידי ואומר לי ‘אני אעשה הכל כדי שיהיה לך טוב’ . שעות התקלחתי ולא הצלחתי הוריד את הזוהמה שלו ממני. הורדתי במשקל הרטבתי במיטה וחוויתי באופן טבעי ירידה בלימודים שמיד גררה בשינוי דרסטי בהתנהגות של אמא אליי שכל הזמן דאגה להדגיש כמה אני טיפשה וכמה אף אחד לא ירצה אותי.

הפסיכולוג שכאמור היה חבר לקח את אמא לשיחה ואמר לה שהיא חייבת להרחיק אותי מבעלה, כי אם לא – הוא ידווח לרשויות. אמא שלא רצת לפרק בית פעם שניה  שלחה אותי לישראל עם דודה שלי אחות של אבי הביולוגי שנפטר בינתיים ובלאו הכי עשתה עליה לישראל. ככה הגעתי בגיל 15 לישראל בקושי יודעת עברית עם משפחה של דודה אשר כדי לא לסבך את העניינים במדינה החדשה קראתי לה אמא.

הגעתי לישראל מבוהלת לא שלטתי בשפה, הייתי אחרי טראומה. המשפחה של דודה שלי שעכשיו היא המשפחה שלי הפכה להיות – היא משפחה אוהבת קרובה אבל מאוד לוחצת והישגית. בעלה – “אבא שלי” – דוקטור נוירוכירורג, היא רופאת ילדים ושני האחים החורגים שלי מחוננים.

ביום שנכנסתי לכיתה פעם ראשונה הרגשתי שהחיים שלי משתנים. פתאום כולם חייכו אליי היו נחמדים בעיקר הבנים. הייתי הילדה הזרה עם מבטא צרפתי שנחשב סקסי והתרופות הפסיכאטריות גרמו לי לתיאבון אז גם הייתי קצת יותר מפותחת מהאחרות. מהברווזון המכוער הפכתי לברבור. כולם רצו להיות איתי הבנות הכי מקובלות והבנים הכי חתיכים. בהתחלה נהניתי מזה שבכל מסיבה אני מסמר המסיבה ובכל טיול כולם מסתובבים סביבי. זה היה כיף אבל מהר מאוד ראיתי שזה פייק לא אמיתי.

הדבר האמיתי היחיד שיכלתי לזהות היה תלמיד אחד שקט שישב בסוף. הוא לא היה חתיך או מקובל, הוא לא היה התלמיד הכי טוב או הספורטאי הכי מוצלח אבל הייתה בו אמת. הבטתי בו וראיתי אותי. היה לו הומור חד והוא כתב שירים הוא ידע בעל פה שירים של ברל וברסנס, כמה ישראלים בגיל הזה מדקלמים שונסונים צרפתיים כאילו זה היה דרשת הבר מצווה שלהם? מיד התאהבתי בו. הוא היה ביישן ולא דיבר, ואני פחדתי מהרגשות שלי. ככה יצא שישבנו באותה כיתה וכמעט לא דיברנו. 

אחרי חצי שנה אין לי מושג איך הפכתי לחברה של קפטן נבחרת הכדורסל. זה שכולן רצו להיות איתו ומכולן הוא בחר את הצרפתייה מהשכבה מתחתיו. זה היה כזה כבוד שההורים המאמצים היו כל כך גאים בכך שאימצו אותו כמעט כמו בן. ” הבת שלנו יוצאת עם עידו קפטן נבחרת הכדורסל.” הם סיפרו לכל מי שהסכים להקשיב וגם למי שלא. אני לכשעצמי ידעתי שהוא פלקט. טיפש כמו בלוק ויפה כמו ציור. אחרי שנתיים נפרדנו. בישראל בגיל 18 כולם הולכים לצבא. אני שובצתי כפקידה של קצין בכיר .

כשהגעתי לבסיס ראיתי את הילד שאהבתי משרת שם כחייל פשוט ניסיתי לגשת לומר שלום אבל הוא נרתע. הבנתי שאני לא באה לו טוב. הרפתי.

שנים אחר כך אני מכירה בן של חבר של ההורים שלי הוא סטודנט לרפואה ואני כבר בחורה מבוגרת לחץ …חתונה… ילדים, אני כמו בשיר “אם את לא נמצאת עם מי שאת אוהבת תאהבי את מי שאת נמצאת איתו”. הוא מציע אני מסכימה. שבוע לפני היציאה לאיטליה לסטאז’ אני פוגשת במקרה את , “ע” אני נושמת עמוק ואומרת לו שמהרגע הראשון שראיתי אותו אהבתי אותו, הוא מסתכל לי בלבן של העיניים ואומר לי שהוא הרגיש כל השנים אותו דבר, לא נשמתי. חזרתי לבעלי אבל הראש שלי היה עם “ע”. אם כולן חולמות על אביר על סוס לבן אצלי זה היה תימני על סוס אלטה זאכן .  באמצע שטיפה של דירת הרווקות ביום שלמחרת שמעתי מישהו קורא לי בשמי מלמטה. יצאתי למרפסת וכמו בסיפורי פיות בחור קטן עומד על עגלה מאחורי סוס עבודה, לפניו עגלון שמן מזוקן מלוכלך והוא מחזיק מגפון וקורא בשמי. זה היה כל כך רומנטי . סימנתי לו לעלות. אחרי שניות הוא נעמד בדלת מסמיק ואומר שהוא אוהב אותי, שתמיד אהב, והגיש לי מחברת שירים שמוקדשים לי . שירים שנכתבו עבורי עוד בתיכון. הייתי המומה. מההלם אמרתי לו שאני יוצאת לסטאז’ הוא הסתובב וברח. נשארתי עם מחברת שירים ביד ופרפרים בבטן. סיפרתי להורים שלי הם הביטו בי כמו במצורעת. “את יכולה להיות עם אורטופד או עם מנהל משמרת בקייטרינג ואת מתלבטת?” ואני כמו כל החיים נתתי לחיים לנהל אותי ולא אני ניהלתי אותם וכמובן נסעתי לרומא.

שנים של חיים מלאי כבוד אך נטולי רגש הסתיימו כאשר ההורים המאמצים שלי כבר לא היו בחיים ואני כבר הפסקתי לעשות חשבון. כשאין רגש גם אין ילדים. יום אחד אחרי שנים של טיפול אני מחליטה לאזור אומץ ולחפש את “ע” בפייסבוק.  מוצאת איפה הוא שותה בירה כל שישי בצהריים ומגיעה לשם “כאילו” במקרה. ומשם מתחילות חמש השנים הטובות של חיי. החלפתי אורטופד קר לבעל מסעדת פועלים חם. מעולם מעולם מעולם אף אחד לא דיבר איתי כמו שהוא דיבר לא אמר לי את הדברים שהוא אמר ולא התייחס אליי כמו שהוא התייחס. הוא כתב לי שירים, קרא לי מלכה ועטף אותי באהבה כמו שמעולם איש לא עטף אותי. בדירה קטנה הוא מציע לי נישואין ואז אומר את המשפט הנורא ‘אני אעשה הכל כדי שיהיה לך טוב’, זה הציף אצלי הכל חיכיתי לבוקר הוא נסע למסעדה שלו שלחתי לו הודעת וואטס אפ “הקשר שלנו מבחינתי מוצה” וברחתי לצרפת. לא ידעתי להכיל את האהבה הזו.

נחתתי כאן והגעתי לבית של אמא שלי, רציתי ליישר איתה את ההדורים. היא ראתה אותי בדלת צעקה “הזונה חזרה הזונה חזרה” ונעלה את הדלת. ככה אני שלושה חודשים חיה בחדר שכור מנקה משרדים בערבים, ומזמזמת לי שיר מפורסם בעברית.

“…מישהו פעם אהב אותי ככה
השמיע לי מוצרט מתקליטים ישנים
ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן
כי רציתי לטעום מהכל בחיים”(עברי לידר)

זהו זה היה הסיפור שלי.”
ולמה את לא חוזרת לאהוב שלך בישראל?
“אתה היית מקבל מישהי שעזבה אותך ככה בהודעת וואטס של 4 מילים אחרי חמש שנים?”
“אבל הוא הגיע אלייך עם סוס ועגלה מה זה בשבילו טיסה?”
“זו היית רומנטיקה של גיל 20 בגיל שישים זה קצת אחרת כנראה, מצטערת אני צריכה לסיים יש לי כאן עוד המון עבודה”
“טוב אנחנו מודים לך “מ” ומקווים שתמצאי את הדרך חזרה אל האושר שלך. אנחנו עוברים לפרסומות ואחר כך למאזין הבא.”
ו….???
מה ו…. ???אין לי כלום עליו, אין לי מושג אם מצא אותה או לא.  


קריאה אחרונה לנוסעים אל על בטיסה 324 לת”א, כרז מישהו. אספרסו קטן ושתיקה מעיקה   ישראלי בשארל דה גול בולט בשטח כמו ארמסטרונג על הירח. מרחוק חולצה חצי בחוץ טרולי עם גלגל שבור משאירים רק ניחוש אחד למוצאו של הגוף הזר. שון אומר “זה לא עופר?” שלושתנו נדרכים כמו כמו קשת של צייד שראה אנטילופה.  

ביחד כולנו צועקים “עופר עופר” ומגיעים אליו. “נו??? מצאת אותה?”
“לא, איפה… הגעתי לבית של אמא שלה אבל ההיא קוקיה, מסובבת לגמרי. רציתי לחזור כבר שלשום אבל לא היו מקומות בטיסה אז נשארתי סתם כאן את סוף השבוע, המגדל איפל הזה כולו חלוד, מה זה זה?”

אתה חייב להקשיב לזה, אני אתרגם לך. ארבע דקות אחר כך עופר מביט בנו אבוד. “מה אני עושה עכשיו?……סססאומו אני נוסע לתחנת רדיו, אתם יודעים איפה היא?”
“זה האתר שלה הנה תרשום כתובת”
“טוב אני נשאר כאן.”
“הלו יש לך מזוודות?? תודיע לסלקטור שאתה לא טס.”

“קריאה אחרונה בהחלט לטיסת אל על 324 לת”א נוסעים אחרונים מוזמנים לגשת אל שער היציאה למטוס…” אנחנו פסענו לאיטנו אל עבר שער היציאה כאשר ראשנו סבים לאחור וחוזים בדמותו של עופר נבלעת בהמון .
רננה לקחת ממנו טלפון ?
לא!!!
שיט ….

הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם  
 

2 תגובות בנושא “סתם בחור שכונה – פרק ב -מישל”

  1. קראתי בפחות מיום את כל הסיפורים שלך… לא הגבתי על כולם, כיון שהייתי חסרת סבלנות. רציתי להמשיך ולהספיק עוד ועוד.
    כתיבה קולחת וסוחפת. הסיפור של עופר ומישל ריגש במיוחד. וכמה שמחתי לקרא את ההמשך.
    נכון להיום אני מחכה לאימאל הבא בשקיקה ולקרא עוד ועוד..

  2. מרגש ברמות, אתה ממש שואב אותי בסיטואציה. תענוג. גיל אתה מוכשר ומרגש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *