סע לאט

רגע, שניה אחת. דקה לפני שהטירלול תופס את כיסא הנהג והנורמאליות נוטשת את הרכב. בואו נעצור רגע בצד להתרעננות. נשתה משהו קר, נפתח כפתור במכנסיים נקשיב לאריק איינשטיין ונשתוק. פשוט נסתום רגע ונקשיב לרוח. סע לאט.

ומה הוא מתערב?

איך טקס שאמור להיות סמל לאחדות מצליח להיות אבן מחלוקת? איך כל מה שאמור לאחד – מפריד? האפור היום אפור מאוד. האם חסרות במות לראש המשלה לנאום? ולמה דווקא שם? מוצאי יום הזיכרון לחללי צה”ל ערב יום הזיכרון? למה שלא יגלה קצת אצילות של מנצחים יודה באדיבות ויוותר, או לכל היותר יעלה יאמר תחי מדינת ישראל וירד מהבמה. ונשיא הונדורס, הונדורס???? איפה זה בכלל ? ומה הוא מתערב? תן לנו לריב בשקט, אנחנו עושים את זה מצויין גם בלעדיך.  ולתפארת מדינת הביזאר.

מעקמי האף והמצקצקים

מצד שני עומדים חבורת מעקמי האף והמצקצקים. אצולת האתמול  הצה”לית, הלבנה השוביניסטית שכתבה באותיות זהב את ההיסטוריה ויותר מזה מחקה הדירה והקטינה חלקים שלא התאימו לנרטיב. זו שקיבלה מהמדינה לא פחות משהעניקה לה. אצולה שכל  בדל נתניהו ואבק שרה גורם להם לתזוזות לא רצוניות בזווית העין. אלה ש”גנבו” להם את המדינה, ועכשיו מתביישים בה. ישראל הראשונה.  האנשים שמוכנים לשבת עם החמאס, להצטלם על קברו של ערפאת ולהפגש מאחורי סורג ובריח עם ברגותי אבל את הטכס שהוא חלון הראווה לישראליות רוצים להחרים!! את ראש ממשלת ישראל הנבחר לא מוכנים לשמוע.  אנו נושאים לפידים של שנאה!!

ככה זה כשהאגו נפגש עם שנאה, כך נראה הדייט של האצבע בעין עם האצבע המשולשת. במאבק הזה בין שתי האסכולות, כולנו מפסידים. כ”ששני פילים עושים מלחמה” היה אבא שלי נוהג לומר “אתה לעולם לא יודע מי ינצח, אבל דבר אחד בטוח הדשא למטה נרמס”  – אנחנו הדשא!! די, החליפו את “מחול החרבות” ל”סימפוניית האביב”. משוגעים רדו מהגג.   דרוש מבוגר אחראי !!!

ולתפארת מדינת ישראל

באין כזה אני גיל עדני יליד תל אביב בנם של משה “מוסא” ומרים “מיקי” “אלגרה” עדני. מתכבד להשיא משואה וירוטאלית זו של יום העצמאות השבעים של מדינת ישראל, לכבוד כל הגיבורים האלמוניים של הישראליות מכל הדעות, הדתות והפלגים, המשכימים מדי יום לעמל יומם מתוך אהבת הארץ ורצון לקיום סביר ושמאסו באיבה פנימית ריקה, וחשים געגוע עז לאהבת אמת. לכבוד כל אותם החיים בין פיפסים ל”מה שקורה עכשיו” וכל אומרי השששש באות של המהדורה המרכזית הנאמנים למדינה וגאים בה בתמימות של ילד בן חמש הגאה בהוריו הבאים לאוספו מהגן. לכבוד כל אותם שקופים שהופכים יום יום מחומר לאבק, היושבים מול  הטלוויזיה בתחתונים ואומרים למשפחתם “זה לא אמור להיות כך אנחנו אמורים להזיל דמעה מהתרגשות ולא להקיא מגועל”, ובשם מר ישראלי העומד נבוך מול ביצת האגו הדביקה הזו של כולכם ותמהה להיכן נעלמה הממלכתיות? של המדינה שהוא כל כך חרד לשלומה, ולמרות הכל גאה ולא מתבייש בה!!! ולתפארת מדינת ישראל.

ורק שלא יעוף איזה רימון ונלך לעזאזל….סע לאט!!

תגובה אחת בנושא “סע לאט”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *