סיבוכי קורונה 3 – בתחנה המרכזית

אריה שלי

מוצ”ש, השעה שתים וחצי בלילה ואני כותבת לך וואטסאפ ממחשב, לא ידעתי שזה אפשרי עד הערב.  הטלפון שלי חצי חי חצי מת. מה שלומך מתוק? איך אתה מרגיש?

אחרי התשובה מאחי לא ידעתי מה לעשות, התיישבתי עם אסתר על המדרכה אובדת עצות, על פניי חלפו עוברים ושבים וחשבו שאני אחת מהמוזרות שמסתובבות כאן. אין דבר שמחדד יותר את הריכוז מחבל התליה כמו שאבא שלי תמיד אמר, פשוט קמתי ונכנסתי לחנות לפלאפונים ביקשתי להרים טלפון והתקשרתי ליהודה מטלפון של בעל החנות, טלפון שהוא לא מכיר. הוא ענה לי בדיבורית של הרכב. איך ששמעתי את הקול שלו התחלתי לבכות בהיסטריה. אמרתי לו:

 “יהודה אתה אחי אין לי לאן ללכת, עזוב אותי קח רק את הבת שלי אסתר, אני אסתדר.”

מהצד השני הוא ענה לי בצעקה כועסת. “אני לא אחיך, אני מת זוכרת ? ישבתם עליי שבעה, נכון? מה את רוצה להגיע לבית עלמין עם הבת הקטנה שלך? שלושים ושמונה שנים הייתי מת עכשיו את צריכה אותי, את מוציאה אותי מהקבר? שלום לך ובהצלחה תהייה נפשי צרורה בצרור החיים.” אמר וניתק. הייתי בהלם ובעצבות גדולה. יצאתי מהחנות כל כך בוכה שאסתר גם התחילה לבכות, אחרינו יצא המוכר והביא לילדה סוכריה ולי בקבוק קולה. ישבנו בחוץ על אותה מדרכה כדי לחשוב אחרי חמש דקות יצא אלינו בעל החנות ואמר לי שיש לי טלפון.

“לי?” שאלתי , “מי יכול להתקשר אליי?” נכנסתי פנימה ולקחתי את הנייד שלו.

“היי שולמית אני יוגב החבר של יהודה, אני לידו ברכב ולא יכולתי שלא לשמוע את השיחה,  איפה את בדיוק? “

“אני בתחנה המרכזית בת”א.”

“אני בדרך אלייך חכי לי שם. תני לאלברט המוכר את הנייד שיסביר לי לאן להגיע.”

שעה וחצי אחר כך  נעצרה לידי מכונית לבנה גדולה, ממנה יצא בחור תימני גבוה, הוא נכנס לחנות של אלברט לחץ לו את היד יצא איתו ואמר לי “אני יוגב החבר של יהודה, בואי אני אקח אתכן.”

רעדתי מפחד לא ידעתי מי הוא, ולמה יהודה לא הגיע איתו. הסתכלתי על אלברט והוא נראה לי איש ירא שמים הוא עשה לי עם העיניים שזה בסדר והשאיר לי את הנייד שלו שאם תהיינה בעיות שאתקשר אליו הוא יבוא לאן שצריך.

“אל תדאגי.” הוא אמר “אני כאן ואיתי לא מתעסקים, כל בעיה שיש לך דברי איתי.”

נכנסנו למושב האחורי ברכב, יוגב הכניס את המזוודות לבגאז’ ואסתר המתוקה נצמדה אליי.

הוא נכנס והתחלנו לנסוע השד יודע לאן.

“לא אשקר לך, ליהודה היה קשה עם הטלפון שלך, אבל הוא כזה מה שיש לו בבטן יש לו בפה הוא כולו לב. יקח לו כמה ימים והוא יתרגל.  אני יוגב חבר שלו ויש לנו תאומות בנות שנתיים בפונדקאות הילה ושירה.”

“חבר שלו? כלומר…. כמה חבר שלו בעצם?”

“חבר לחיים, אנחנו נשואים.”

“כאילו…השם ישמור, מחילה, משכב זוייכר?”

“הומואים כן הומואים, בתל אביב קוראים לזה גייז.”

הוא המשיך לספר לי על החיים שלהם ואני שתקתי כל הדרך עד שהגענו אחרי שעה בערך לבית שלהם במושב. חצר ענקית, שני כלבים ישמור אלוהים, אחד פרעה אחד עמלק. הוא הראה לי את החדר שהכין לי ולאסתר. יהודה לא היה בבית.

אחרי שהתמקמנו יוגב היה כזה מתוק הוא עשה לנו ארוחת צהרים ערב כזאת, ואחר כך תה. הכיר לנו את הבנות המקסימות שלהם  ושיחקנו איתן קצת.

בערב יהודה הגיעה מהעבודה, אני לא כל כך מבינה במה הוא עובד. משהו שקשור בביטוח. נכנס הביתה לא אמר שלום לאף אחד, אני רצתי לנשק אותו אבל הוא הדף אותי.  הוא  נישק את הבנות הלך לחדר שלו וסגר את הדלת. זה היה נורא כל כך שלא הפסקתי שוב לבכות. יוגב היה בהלם, אבל נשאר מקסים חיבק אותי ואמר שצריך לתת ליהודה להתרגל. הוא נכנס לדבר איתו ואז שמעתי את יהודה צועק מהחדר, ” כל עוד היא פה אני הולך, אני מחר בבוקר עף מפה. אם אתה מעדיף מנוולת שישבה עליי שבעה על פניי, אז גם אין לי מה לעשות איתך.”

“יהודה, מה קורה לך? זו אחותך!! מה נהיה איתך?”

“זו לא אחותי זה זבל!!”

ואז כבר לא יכולתי לשמוע יותר כי נכנסתי לחדר שלנו להיות עם אסתר.  בכל מקרה יהודה כבר יומיים לא כאן מאז, ואנחנו כאן עם יוגב והבנות. רציתי לנסוע אליך אבל אני אפילו לא יודעת איפה אני ואין לי כסף. אני רוצה להגיע אליך כי אני לא רוצה לעשות כאן בעיות יותר ממה שכבר עשיתי אבל אתה חולה. אני חייבת להתחיל להתפרנס אז יוגב סידר לי משהו בינתיים. ממחר בבוקר אני מתחילה לטפל פה בילדים בישוב שההורים שלהם רופאים והולכים לעבודה.

אלוהים אני כל כך מתגעגעת לילדים שלי. כבר שלושה ימים לא דיברתי איתם ואני מרגישה מתה מבפנים.

טוב אני צריכה לסיים, בכל אופן מחר יום עבודה ראשון. אני מקווה שאוכל לתקן את הטלפון עם כל המצב המסובך הזה, וגם אם לא אכתוב לך.  אני לא רוצה לבקש מהם גם להתקשר, גם ככה עשיתי יותר בלגן ממה שחשבתי ואינני רוצה להיות עליהם לטורח.

אם הטלפון ישוב לחיים אתקשר אליך מחר ואם לא אשלח לך וואטסאפ מחר בערב מהמחשב.

עד אז להתראות.

שלך שולי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *