סבתא חגית

(מדבר בטלפון) “אתם דור ה’מיקרו’. מבשלים מהר, אוכלים מהר. עושים סקס מהר בשביל לרוץ לספר. שולחים וואטסאפ במקום לדבר… שואלים במילה עונים בציור. ססאוחתו הסלולארי הזה.  אם אתה רוצה לדבר עם סבא שלך בוא אליי הביתה תאכל איתי את העוף המכובס שמבשלת לי הפיליפינית. העוף הזה אולי בריא אבל עצוב. זה טוב לבריאות אבל מוציא לך את החשק לחיות.  אתה רוצה לדבר איתי בוא לפה תסתכל לי בלבן של העיניים תן לי חיבוק כך שאני ארגיש את הלב שלך . אני בטלפון לא נותן ברכות.”

יומיים אחר כך

( צלצול בדלת) נו, אז באת לסבא שלך!! (צועק מצידה השני של הדלת. איש זקן בפיג’מת פלנל לבנה עם פסי אורך כחולים.  כיס עליון ושני כיסי צד בז’קט נעלי בית מצמר מתקדם באטיות אל עבר דלת פלדה חומה על בלטות קרות מול מזנון חום וישן הנשען על קיר לבן ועירום שבמרכזו תמונה מצהיבה וממוסגרת של זוג צעיר בחתונתם)

חיבוק ארוך ואוהב

סבא באתי בעצם להיפרד. נועה ואני עושים רילוקיישן להומבורג  קיבלנו הצעה לעשות שם פוסט דוקטורט שם.

הומבורג גרמניה?

“כן סבא הומוברג גרמניה ובבקשה אל תתחיל”

” אתה אל תגיד לי אל תתחיל!! מי אתה שתגיד לי אל תתחיל, פישר. אני אתחיל ועוד איך אתחיל.  סבתא שלך מנוחתה עדן אם שומעת אותך עכשיו מסתובבת כמו וינטלטור בקבר.  אני נשרף  בשביל סבתא שלך. היא ואני זה בנאדם אחד.”

“אוי סבא אל תעשה דרמה. בבקשה לא נראה לי שאפילו  לסבתא זה היה כזה חשוב, היא בכלל לא הייתה שם בכל הבלגן. .  באתי לכאן לבקש את ברכה. “

” לסבתא זה לא היה חשוב? מה אתה יודע על סבתא שלך? לא נראה לך מוזר שלאישה שהייתה צריכה להיות בת 94 קראו ‘חגית’? אדון דוקטור חשוב? אז בוא אגיד לך משהו שרק אני יודע. שם בדרזדן קראו לה אווה. היא הגיע לארץ ודבר ראשון שינתה את השם כי מבחינתה יש רק אווה אחת, וזו אווה בראון, אהובתו של הצורר ימח שמו. היא הגיעה בחגים ולא ידעה מילה  בעברית רק שמעה ‘חגים חגים’ בכל מקום,  הפקיד שאל אותה איך קוראים לה והמילה היחידה שהיא ידעה זה ‘חגים’ הוא שמע ‘חגית’ וככה זה נשאר.  אתה ידעת שהיא חיה שנה וחצי ביערות ואכלה פירות יבשים שנפלו מהעצים. שם תפסו אותה המקומיים  ימח שמם ואנסו  אותה שלוש פעמים. היא נכנסה מהם להריון ועשתה הפלה עם מסרגה כדי לא לסחוב עליה את זכר עמלק. וככה איבדה את התינוק ואת היכולת להביא ילדים. “

” ואמא? ודוד יוסף? ודודה אסתר? ”

” את כולם אימצנו מאותו בית יתומים באותו יום, בגלל זה  יש שנה הבדל בניהם. בעצם בין אמא שלך לדוד יוסף יש ארבעה חודשים אבל נתתי כמה לירות לפקיד במשרד הפנים שיסדר את זה. אחרי האימוץ עברנו מחיפה למרכז כדי שלא יראה מוזר שאישה שלא הייתה בהריון הביאה שלושה ילדים. שלא תעיז להגיד לאמא שלך כלום!!!  סבתא שלך הייתה לוחמת! את אלה שאנסו היא פיתתה להגיע לאורווה ואז שרפה אותם שם. מהבהלה הסוסים ברחו ודרסו אותם במהלך הבריחה, כך שהם נשארו שוכבים עד שהאש שרפה אותם, והיא זכר צדיקה לברכה נשארה לראות את האש גומרת אותם. “

” סבתא חגית? אתה בטוח סבא הכל בסדר? האישה שלא יכלה לראות סרט עם דם!?!? “

“הצחקת אותי. דוד יוסף היה זע’יר (קטן) היא לקחה אותו לגן משחקים, היה שם מואיז הרצף, גדול כזה אבל טיפוס חרא, אף אחד לא רצה להתעסק איתו. הוא באותו יום החליט שרק הבן שלו אביל’ה – עאלק אביל’ה, ילד בן 6 שוקל 70 קילו וצריך להתגלח – דומה לאבא בגוף לאמא בפנים- חאסלו (בקיצור) מואיז החליט שרק אביל’ה מתגלש במגלשה. השמן הקטן היה יורד ועולה, עולה ויורד מהמגלשה וכולם שותקים כאילו זה לא מעניין אותם. מגיעה סבתא שלך ה”עדינה” רוצה להעלות את יוסף על המגלשה מואיז מרים את יוסף מהמגלשה וזורק אותו לארגז חול. חגית עולה לה הראש לדם מגיעה אליו קרוב תופסת אותו בחולצה ככה שהאף שלה נוגע באף שלו, ככה קרוב! ואומרת לו במבטא יקי “מוצ’מולאק ( שימות כל הדור שלך) יא בן שרמוטה (יא בן זונה) אם עוד פעם אחת אתה נוגעת בבן שלי אני שוחטת אותך כמו תרנגולת בכיפור.”  מואיז לקח את אביל’ה ונעלם. אתה יודע איזה מפחיד זה קללות במרוקאית במבטא גרמני כמה שנים אחרי השואה?? מאז אף אחד לא התעסק איתה.”

” אז אתה שואל אם אני בטוח? באבו אבוהה בטוח!!! אתם הרי יודעים הכל עם האינטרנט והשמינטרנט. אצלכם שיחה זה שורה בוואטסאפ הזה שלכם. מתי באתם ישבתם ודיברתם איתנו כמו בני אדם? אתה או אחותך או מישהו מהבני דודים שלך? מה אני וסבתא שלך אם לא עונש למישהו שיחזיר אותנו הביתה אחרי ליל הסדר? ישבתם איתנו? דיברתם איתנו? שאלתם? לא שזה היה עוזר כי מה שאני מספר לך היא בחיים לא הייתה מספרת. אבל אתם פיספסתם את האישה הכי אמיצה וחכמה שאתם  יכולים רק לדמיין.”

” אנחנו מדברים על סבתא חגית נכון סבא, זו שהיית צריכה מתכון לסלט ירקות? “

” שתהיה בריאה מנוחתה עדן כפרה עליה, אחרי שאתה בא מבית עיראקי מרוקאי ששם כל מעמול זו שיר, וכל חריימה זה ציור. אתה מגיעה  לאישה שהעוף שלה מקבל דלקת ריאות בסיר וכל המאכלים האלה עם השמות של מחלות עור קניידלך קרפלך פרפלך,שגם אותם הנשמה הטובה הזו הייתה שורפת. אעוזו בילע (אלוהים ישמור)  מה לי ולזה? זה אוכל עם אסטמה, חיוור כזה – חולני!!  אבל הכול שטויות רק תן לי עוד עשר דקות להיות איתה. לא מצטער על אף רגע.”

“תראה מה זה עולם הם שלחו אותנו  למוות ואנחנו שולחים להם מצילי חיים….פףףףף איזה עולם?”

“אז מה אתה אומר, לא תיתן לי ברכה?”

“אתה יודע למה היא לא סיפרה לאף אחד כלום חוץ ממני? כי היא תמיד אמרה שאם היא תספר על העבר היא לא תוכל לחיות את ההווה, ולא תצליח לתכנן את העתיד. כפרה עליך יא רוחי ‘אללה מעאק’ (אלוהים איתך) אני לא אעשה שומדבר שהיא לא הייתה עושה. סע ותשמור על עצמך במדינה של המנוולים האלה. למה אלה אוהבים אותנו יוצאים מארובות, אללה יאחדאם (שאלוהים יקח אותם). סע בשלום ותחזור בשלום יאללה ‘אללה יחאליק’ (שאלוהים ישמור עליך).”

קמים בוכים מתנשקים מתחבקים מתקדמים לדלת. “יא וולאד, אני משביע אותך שמה ששמעת כאן לא יצא ממך, כי גם ככה כשאני פוגש אותה ב’מאה עשרים’ היא תעשה מזה צימעס, ואתה מכיר את הצימעס שלה.”

תגובה אחת בנושא “סבתא חגית”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *