נמאס לי למות (בשביל החיים פרק 2)

מתחת לרב קומות תל אביבי אלפסי יושב ברכב מסחרי, איתו הוא עושה חלטורות מזדמנות של העברות קטנות לדירות ומשרדים. שעתיים ורבע ברכב, קופסה וחצי של פרלמנט בידיים רועדות הוא מדליק עוד אחת. נושם עמוקות מוריד את היד מהחלון הפתוח מכבה את הרדיו והמזגן סוגר את החלון האוטומטי ויוצא מהרכב. הולך אל בית הקפה הסמוך מתיישב על כיסא לא נוח על ליד שולחן על המדרכה וממתין. “פליזז תכבה את הסגריה פינצ’י שלי אסמתי”
“פינצ’ י? ”
“הפינצ’ר המתוק הזה”
“אההה פינצ’ י בטח”

מכבה את הסיגריה מכניס מסטיק לפה וממולל את העטיפה בידיים מיובלות.
“אלפסי?”
“אהלן מה עניינים בנאדם מה הולך?”
” מה זה פורים עכשיו? התחפשת?”
“לא התחפשתי נשמה – חיפשתי ומצאתי”
” וואללה”? ”
“מה נזכרת בי אחרי כל כך הרבה שנים? איך הגעת אליי? מה עושים פגישת מחזור של הסדנא”?”
“פפפ איזה תקופה אה אחי? ”
“לגמרי מה הולך איתך ספר, מה מביא אותך אליי ככה באמצע החיים?”

” תיכננתי את זה מליון פעם בראש ועכשיו המילים לא יוצאות לי.” מרים את הקפה ביד שמאל רועדת הקפה רועד בכוס ומרטיב לו את האצבעות.. “סססאמאק”

“מה הולך אלפסי תרגיע הכל טוב. ” הוא מניח כוס שקופה על צלוחית חרסינה לבנה.

“תראה הרשברג בנאדם סוחב שנים תיק כבד על הגב, כשהוא צעיר קל לו ולאט לאט הוא הופך להיות חלש והתיק נהיה כבד יותר. בשלב מסויים הוא מחליט להוריד את התיק ויהיה מה שיהיה. הוא מבין שהוא צריך לכופף ברכיים ויכול להיות שהוא יפרוץ דיסק בירידה לקרקע, ואולי לא יוכל לקום, אבל אם הוא יקום יהיה לו יותר קל. בפעם האחרונה שראיתי אותך מ.צ לקחו
אותך למעצר. ”

” כן אחי תקופה גיהינום שאני רוצה לשכוח. ”

” שנים אני הולך עם התמונה הזו. מאז אני בורח מאנשים, בחרתי עבודה הכי רחוק מבני אדם. בבוקר אני עולה על המנוף יורד אחרי צהריים, לא מחליף בגדים נוסע לים שותה כוס בירה ונוסע הביתה, בשישי אני הולך לשטוף גופות. אפילו הובלות אני עושה רק הובלות ארוכות. פחות אנשים יותר בריאות. לא התחתנתי לא ילדים עם אחותי אני לא בקשר, לא חברים, שומדבר. מגיע הביתה מדליק טלוויזיה ומחכה להרדם. שבועות שלמים אני מדבר עם אנשים אבל לא משוחח עם אף אחד. חי אבל לא קיים. למה? כי אנשים זה זבל ואני המיץ של הזבל. היו לי שני כלבים שמסרתי את שניהם כי בכמות השעות שאני עובד אימללתי אותם, גם אותם.” מנסה להרים את הקפה הרעידות לא מאפשרות לו. קפה נשפך על הצלוחית והשולחן.

” שניה אני בא לנקות לכם”
” אין צורך אני מסתדר” הוא מנקה עם מפיות שולחן לבנות כאשר הרשברג נועץ בו מבט תמהה.

” אני עובר תהליך בזמן האחרון, ומבין שכשהשירותים מוצפים צריך לנקות את החרא מהצנרת. כשהצנרת נקיה אפשר לבשם את השירותים, ואחי אני מצאתי בושם הכי יקר בחנות. בחורה מדהימה אחי. בושם שאין לי סיכוי לקנות אבל אפילו בשביל לנסות אני חייב לנקות את הצנרת ובשביל זה אני כאן. אנל’א יודע אם אתה זוכר אבל שבוע לפני האקסידנט רותקתי על הופעה. זה הטריף אותי בדיוק התחלתי קשר עם מיקי זה היה היומולדת שלה קבענו לצימר שזו אמורה היית להיות הפעם הראשונה שלנו התרגשתי כמו שרק בתול יכול להתרגש לפני לילה של… פעם ראשונה נו… כעסתי כמו שאני לא זוכר אותי כועס, וכשאומרים ביהדות שכעס זה עבודה זרה בול לזה מתכוונים. ניטרפתי, התקשרתי אליה והדבר הראשון שהיא אמרה לי זה ‘ אם היית רוצה אותי לא היית מרותק, וחתכה ממני. זה חנק אותי הרשברג, ביס שלא יכולתי לבלוע.

 

החלטתי שאזיין את שרעבי הבנזונה. כשראיתי שהוא הכניס את הרכב לטיפול הבנתי בדיוק מה אני צריך לעשות. הגעתי לסדנא בלילה והחלפתי לו את הברקסים החדשים בבלאי, בחרתי את הכי גמורים מהמכולה. לא בדקתי מי חתום על הרכב ואפילו לא העלתי על הדעת שככה זה יגמר פשוט רציתי להפחיד אותו וביום ראשון כשהוא מגיע לבסיס מבוהל רציתי לקרוץ לו ולראות  אותו מזיע. לא חשבתי שזה יגמור אותו, ועוד פחות חשבתי שאתה תכנס פנימה בגלל זה. כשראיתי את ה’מנאייקים’ באים לקחת אותך השתתקתי אחי לא יכולתי לזוז לא אמרתי מילה, כששמעתי מה קיבלת רציתי למות בעצמי, יום אחד אפילו עמדתי על הגג ולא היה לי אומץ, פעם פחדן תמיד פחדן.אמיץ מת פעם אחת פחדן מת כל יום מחדש, נמאס לי למות. אז אחרי כל השנים האלה באתי לבקש סליחה. זה הייתי אני.

אם תשנא אותי, תירק עליי, תקלל אותי, תרצה להרוג אותי הכל אני אבין, ויותר מזה אתה תהיה צודק. אין לי מה לומר יותר. ”

בידיים רועדות הוא מוציא סיגריה מקופסת פרלמנט חצי מלאה מחזיק אותה בשמאל מנסה להצמיד את להבת המצית אל גליל הטבק מצופה נייר ובפעם הרביעית מצליח. בציפורניים שחורות ויד שמנמנה הוא מוציא את הסיגריה מהפה ופולט מטח עשן לאויר.
” אדוני אבל ביקשתי… אדוני אבל פינצ’י” יד מבוגרת רזה ומטופחת חיוורת בלק אדום נוגעת בכתפו, אלפסי מסתובב נסער.
” גברת תזדייני את והחתולה שלך.” היא נבהלת
“זה פינצ’ר פרא אדם שכמותך…
” come pinchi we dont want to be near these people” הזקנה עוברת פנימה.

מחזיק בשמאל את כוס הזכוכית השקופה נטולת האוזן ביד ימין את הסיגריה ומשפיל מבט לשולחן. המולה מסביב ודממת מוות.

הרשברג בולע רוק שותה מהמים שלידו ושותק.
“נו תגיד משהו השתיקה שלך גומרת אותי.”

” קום” שניהם נעמדים אחד מול השני הרשברג מרים יד ימין וסוטר לו בעוצמה כך שהסגריה עפה לאלפסי מהיד. ואז הוא מושך אותו אליו בדש הבגד ומאמץ אותו לליבו ובתוך חיבוק מתאגרפים צמוד הם ממררים בבכי איש על כתף רעהו. בית הקפה כולו נועץ בהם מבטים אבל הם לבד. מתיישבים בעיניים אדומות וכתפיים רטובות.

” את הסטירה נתתי בגלל עשרים ושבע שנים שעברו ואת החיבוק בשביל כל אלה שנותרו. שנים של מחשבות ייסורי מצפון לילות של רגשות אשמה, שנאה עצמית, והטלת ספק בעצמי במי שאני, השמדת החלום של לחתום קבע ולצאת לקצונה, הויתור על פתיחת מוסך עצמאי המבטים של המשפחה במשפט, המילים הכבדות של התובע, והעמידה של עודד על הספסל בשורה שלישית אחרי שולחן התובע כשהשופט סיים את ההקראה ‘ אני שונא אותך אתה הרגת את אבא שלי הלוואי שתמות גם.’ שנים של שתיה כדי לברוח וטיפול אינסופי כל אלה עוברים לי עכשיו בראש אבל בעצם אני צריך להגיד לך תודה. שם בבית האסורים בשאול תחתיות שזימן לי הקדוש ברוך הוא, דווקא שם הבנתי ‘מה רבו מעשיך’ ולאט אבל בטוח פתאום צמחו לי ציציות ואחר כך גדלה לי כיפה על הראש ואז היא השחירה. ככה התחלתי ללכת בשביל שלו לא ביום ולא ביומיים אבל ברוך השם בזכותך היום אני שומר. אני לא אומר שלא היו לי נפילות אבל הודו לשם כי לעולם חסדו. אז בעצם אני צריך להגיד לך תודה .היום אחרי מעל 27 שנים סוף סוף אני יוצא מהכלא בזכותך”

“צדיק!!! ”

” אני?? אתה!! במקום שעומדים בעלי תשובה לא עומדים צדיקים גמורים, מה שעשית כאן קשה משאול, ומבחינתי זה כמעט בדרגה של חסד של אמת, כי הרי יכלת להמשיך בחייך ולתת לי להתבוסס באשמה אבל אתה בחרת אחרת. ”
” האמת עשיתי את זה בשבילי… ”
” אדרבא במשפט אחד הוצאת שני אסירים מכלא הזכרון, מצווה כפולה, דיבוק צא. הצלת חיים.

‘סתכל עליי אלפסי, תרים תעיניים,   סתכל עליי!! ”
אלפסי מרים את העיניים הרשברג מרים יד שמאל מלטף לו את זיפי הזקן בלחי הימנית. אלפסי משפיל מבט.
“אלפסי ‘סתכל לי בעיניים ” הוא זוקף ראשו ותולה מבטו באישוניו של עמיתו.
” תודה אלפסי. אוהב אותך שיחררת אותי. ” הוא מניד לתודה בעיניים מלאות.

” היא בטח צריכה להיות מיוחדת אם אחרי כל כך הרבה שנים היא גורמת לך ככה לעשות טיהור לנשמה. אם ככה אתה מתבודד איך זה קרה עכשיו ? איך קוראים לה? מה היא עושה?”

“היא באמת מיוחדת, והאמת לדעתי היא לא יודעת שאני חי בכלל, ראיתי אותה בפייסבוק בפעם הראשונה לפני חודשיים ומאז אני על הפרופיל שלה.”

” ודיברתם? יצאתם? ”

” היא גרושה פלוס אחד בכירה בעולם הביטוח, עושה ארגזים של כסף, אין מצב שהיא תלך עם מנופאי שוטף גופות שמנמן שחי בדירת שתי חדרים עם משכנתא עד לבוא משיח צידקנו. אז אני אפילו לא מתקשר. ”

“אלפסי אתה גנוב? אתה מאוהב בפרופיל פייסבוק? שם אף אחד לא חולה, כולם מטיילים או צוחקים זה כותל השקר. אבל אם היא עושה לך את זה, תתקשר מה יש לך להפסיד. ”

” אין לי אומץ לקבל לא. ”

” אני לא מאמין, באמת משם אתה מכיר אותה!? ”

” שאלת איך זה קרה עכשיו, לא מאיפה אני מכיר אותה.אני מכיר אותה יותר מ 27 שנה, ורק עכשיו גיליתי אותה שוב. קוראים לה מיקי. “

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *