מדינה גזענית ?

איך אנחנו אוהבים להיות פולניות. איך אנחנו אוהבים להיות בירת ה”קרחצ” העולמית. אלה שיושבים לבד בחושך. כמה אנחנו אוהבים את ה”פאסיב אגרסיב” הזה. מי יצליף בנו חזק יותר…. מאיתנו .

השבוע העלה ערוץ 12 סדרת כתבות על גזענות החברה והממסד הישראלי כלפי האוכלוסיה האתיופית. באמת היו שם מיקרים בלתי נתפסים והתנכלות שראויה לגינוי מקיר לקיר.

מדינה גזענית ?

מכאן ועד לקביעה כי ישראל היא מדינה גזענית הנוקטת מדיניות גזענית במוצהר או שלא במוצהר כלפי העדה האתיופית  המרחק הוא שנות אור. מדינת ישראל עשתה על מנת להעלות את העדה האתיופית יותר משעשתה עבור כל עדה אחרת ובוודאי יותר משעשתה כל מדינה אחרת עבור אזרחי מדינה זרה המזדהים איתה מטעמים לאומיים דתיים או אחרים. היא עשתה זאת תוך סיכון חיים יומיומי ומתמשך של לוחמיה במשך שנים !!

המבצע הצבאי

שנים !!! ליתר דיוק כארבע שנים של שהות לוחמי מוסד בלב שטח אוייב תוך סיפור כיסויי של כפר נופש לצוללנים הביא לחילוצם של אלפים מיהודי אתיופיה מגזר דין מוות ודאי ברעב או בסיכון חיים של ממש משלטון לא יציב.  כל אלה התבצעו  תוך מעשה גבורה מסכני חיים ומציתי דמיון שהטובים בתסריטאי הוליווד לא היו מעיזים להעלות על דעתם. המבצע התנהל בחשאיות מרבית על ידי גיבורים אלמוניים תוך תשלום מחירים כלכליים ומדיניים לא פשוטים וסיכון חיים ארוך ומתמשך. אחרי כל זאת לומר שישראל היא מדינה גזענית מדובר באמירה תלושה.

הממסד הרבני

טרום הגעתם ארצה, כבר בשנת 73  עשה הממסד הרבני הידוע לשמצה בראשות הרב עובדיה  מהלכים הלכתיים נחשוניים ומתח עד לקצה את גבולות הגזרה על מנת לקבלם לחיק ישראל  למרות בעיות הלכתיות לא פשוטות. לכהני העדה  ה”קסים” ניתן מעמד חוקי, למרות התנתקותם מהתורה שבע”פ שהיא מאבני היסוד של הפסיקה היהודית. זאת ועוד, בני הפלאשמורה – יהודים אתיופים שהמירו דתם ב – 130 השנים האחרונות בגלל מצוקות ורדיפות שונות –  הועלו רובם ארצה על אף חילוקי הדעות באשר ליהדותם בחסות איחוד משפחות ומחוות הומניטריות. כל אלה נעשו על ידי הממסד מתוך הכרה כי מדובר באחים.  מהלכים  אלה זיכו את ישראל ובצדק לתשואות מקצה עולם ועד קצהו.

פרמטרים לגזענות ממסדית

בניגוד לעליות קודמות הגיעו עולי אתיופיה למדינה עם חקיקה מסודרת בדבר שיוויון ועליונות המשפט בראשות בג”צ. כאשר  בוחנים גזענות ממסדית יש לבדוק שני פרמטרים. הראשון, מניין היא מונחתת?  האם היא אמירה ספורדית של פקיד שלקח על עצמו חירויות לא לו, או מדיניות משרדית מוצהרת המגיעה מהחלונות הגבוהים. אם כאשר הגיעו עליות תימן כינה אותם בן גוריון ” ערבים בני דת משה” וכאנשים שהם כח עבודה זול, הרי לא זה היה המצב כאן, ועל כן במבחן הגזענות הממסדית הזה היא לא עומדת. שנית, כיצד מתייחסת החברה אל התאים המוגלתיים המפלים לרעה את הציבור הסובל מהתופעה?  וכאן לא רק פיקוח חוקי אלא גם עיתונות העושה מלאכתה דוגמת התחקיר הנוכחי בערוץ   12 מטפלים בגזענים באגרופים חשופים. המשכו של אותו מבחן הוא הטיפול בחריגים – קחו למשל את מקרה   השלכת מנות הדם של יוצאי אתיופיה? האם המעשה גובה או לא על ידי הממסד? האם ההתנהלות המפלה ממשיכה או לא? האם הנושא תוחקר או לא? לשתי השאלות הראשונות התשובה שלילית לאחרונה חיובית . לאמור, הממסד  תחקר  התנער ושינה את הנוהג המפלה.

ישראל התקדמה שנות אור מאז הקמתה בנושא שיוויון זכויות את החרפה שספגו יהודי תימן והמזרח מצד הממסד לא נאלצו לספוג יהודי אתיופיה לשמחתנו.  אין זה אומר כי מורסות מוגלתיות של אפליה לא ניתן למצוא, וודאי שכן, אך אין כאן אפליה ממסדית!!! כל אזכור של צד אחד של המשוואה ללא ציון ומתן מקום של כבוד למאמצי עלייתם וליוזמות שיוויון וקידום שלהם כאוכלוסיה עושה עוול לישראל כמדינה קולטת עליה, ומתעלם מהמאמץ רב השנים שנעשה – ובצדק נעשה – על מנת לקלוט את העדה האתיופית.

לפרקים נדמה כי תיקון העיוות בקלישאה השקרית והחבוטה כאילו ישראל היא “מדינה גזענית” דורשת שינוי תודעתי  והמון עבודה. טוב נו, אני כבר אנוח בקבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *