לפנק לפנק לפנק

אתמול אמרה לי "כנגדו" , "תקשיב אתה עובד קשה בזמן האחרון החלטתי שאני עושה לך מחר יום כיף." וואוו ההפתעות לחג הגיעו מוקדם השנה חשבתי. מה עושים? שאלתי "הפתעה"  ענתה. לי היה ברור כי מחר קמים בעשר נוסעים לאכול משוואשה אצל "אבו אברהים" ביפו, שם עדל ונגוואה הילדים שלו נותנים קובה ופלפלים ביבוא אישי מגן עדן עד שהאוכל יגיע.  אחרי זה קופצים לספא של הילטון שם מוזמן עבורי מסאג' או טווינה או משהו בדיבור אסייתי כזה, משם נרד ל"זקן והים" ביפו לשטוף את היום עם כוס בירה ולוקוס על הגריל, טיול רומנטי שקט ובעיקר קצר על הטיילת שיתן תירוץ נהדר לעצור בדרך הביתה במלבי של יפו כדי לשתות מלבי אלוהי כמו שרק הוא יודע להכין. וובכן, לא לחינם נקרא שמה "כנגדו".

בשש עשרים ושש לפנות בוקר אזעקת אמת העירה את הבית, עודי מחפש את מזרק האטרופין , מלאת מרץ שאל אותי תוך כדי תנועה מהמכונה למייבש "תגיד, אתה עוד ישן? יש לנו עוד מלא כיף לעשות היום, חבל על הזמן."מה ? מי ? כמה? עד שהבנתי ניקרתי  ברכב, כשקמתי מצאתי את עצמי במקום לא מוכר, לא עאדל לא נאגוואה ולא משוואשה. מקום נראה כמו בית אבלים אירופאי, במקום אור – חושך,  במקום צעקות "קומפלט לשולחן חמש", מציעים בלחש סלט ניסואז. במקום משוואשה הביאו לי … לי הביאו סלט ירקות שורש, שזה סבבה אם אתה ארנבת אנורקסית. אחרי שנסתמנו מהשורשים, או אם להיות יותר ספציפיים – המעי הגס, המשכנו לכיף הבא .

"אתה צריך נעלי ספורט!!" היא קבעה. אני לא עושה ספורט אז בשביל מה אני צריך נעליים, באותה מידה את יכולה לקנות לי חליפת חלל, קסדה לאופנוע כבד ומצנח – אותה זה לא הצחיק.  אם יש משהו מעייף זה קניית נעליים כל "התשב תקום" הזה הוא לא בשבילי. באמת "כנגדו" היית החלטית ומתחשבת ואחרי חמש דקות יצאנו משם עם 2 זוגות נעליים … בשבילה. עכשיו נקנה לך חולצה. אלוהים, היום הזה רק משתפר חשבתי.

בכניסה לחנות קידם את פנינו מוכר…..איך לומר את זה ככה שאף אחד לא יפגע……….מוכר "ססגוני", כזה שדומה לספרה 8 עם חולצה צמודה, ים תכשיטים ופס סגול בשיער – כמוני אבל בנגטיב. שלום אני "אל" אפשר לעזור – איך אמרת שקוראים לך? "אל" – לא, אני התכוונתי מה השם שלך? "אל" הוא התעקש. מה כוונה אל? אל כמו ריבונו, או אל כמו "לוזר"? אל זה השם? מזתומרת התעקשתי , מה כתוב בתעודת זהות? "מי מסתכל בתעודת זהות?" הוא השיב. טוב צריך להוציא את התותחים הכבדים. ' בבר מצווה כששליח הציבור קרא מהתיבה יעלה ויבוא חתן הבר מצווה 'פיפס' בן תקווה ויששכר" מה החליף את הפיפס, "אליהו" השיב מובס. 1:0 לטובים.

הוא מיד פנה ל"כנגדו" כאילו הם מכירים שנים, יש לה את התכונה הזו עם אנשי מכירה לצערי. "יש לי בייסיק טופ בפיצ' שיתן לו גלייז לפנים", יש לך מה ? במי ? שיתן איך? למה?  טוב תסלח לנו רגע, לקחתי את המכייפת הצידה – תשמעי מכל המשפט שהוא אמר הבנתי רק "יתן ולפנים" וזה, עם כל הכבוד לא נראה לי, ובכלל האינטונציה והמבט הזה קצת יותר מדיי כיפיים בשבילי.  רבע שעה אחר כך יצאנו משם עם חולצה ומכנסיים……בשבילה. אגב בחנויות בגדים אין מכנסיים יש מכנס, סתם שתדעו.

לפני שהמשכנו בלפנק לפנק לפנק, ואחרי שפגשתי את אל במקום עאדל, החלפתי משוואשה שמימית, בהכי נמוך שיש – סלט ירקות שורש , ואחרי שמסאג' רקמות עמוק הומר בתשב תקום של נעליים, היא שאלה אם יש לי עוד כח? מתי היא שאלה את השאלה הזו והתשובה היתה כן? תמהתי ביני לביני. יש לנו עוד סיור סגווי בטיילת וטיול עששיות לאור ירח. זה באמת קצת יותר מדי כיף ליום אחד, אני לא ראוי לכל הטוב הזה. כנראה שהייתי מאוד משכנע, כי כשההכרה חזרה אליי ישבתי בכיסא שליד הנהג הרדיו מילמל "NO WOMAN NO CRY  " והיא לחשה לנייד "בטח נהנה, איך לא יהנה אחרי יום כזה?" זה כנראה מה שאומרים המדריכים בדאע"ש אחרי סדנת עריפת ראשים.

2 תגובות בנושא “לפנק לפנק לפנק”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *