כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא

זה היה יום שישי השעה הייתה אחת עשרה בלילה בחוץ היה כל כך קפוא , שלקרוא לזה קור כלבים יהיה שקר – קור היה, כלבים ממש לא!! שריקת הרוח מבעד לחלונות הזכירה את שריקת טילי הסקאד טרם נחיתתם הרעשנית, ברחובות אזעקות מכוניות חונות יללו רק כי היה להן קר. בתוך הבית פנימה עבד מזגן בטמפרטורת גיהינום תנור ספיראלה תלת שלבי בתפוקה מקסימאלית, ועליי הייתה מונחת שמיכת פוך ש”מנופי אבי” הניחו עליי רק אחרי שהתמקמתי בתנוחה המדוייקת, ואז משומקום זה הגיע, בעצם לא משומקום – מהמקום היחיד שהיה כל כך צפוי שזה יגיע ממנו, “כנגדו”. כאשר קולה הערב קרא “גילי” אני שמעתי את יעקב איילון אומר “והרי אסון שהגיע זה עתה” , “אתה חייב להגיע לסופר פארם לקנות לילד אוטידין, הוא עם דלקת אוזניים.” מבפנים צעק בתוכי מישהו “באמאשלך “, אבל היה לי ברור שזה לא הזמן לויכוחים, לא בגלל הבריאות שלו – בגלל הבריאות שלי – עדיף פחדן חי מגיבור מת. “בטח” עניתי . זחלתי מתחת לחרך שמצאתי בשמיכה כיביתי את הספיראלה שלב אחרי שלב , בשיניים נוקשות כיביתי את המזגן בסלון, וחמוש בשתי זוגות גאטקס אחד תרמי מכנסיי אלפיניסטים, ארבע שכבות ביגוד עליון, ונעלי טיפוס הרים לקחתי את המפתחות לרכב ויצאתי לרפא את הילד ולהלחם על חיי.

עוד אני מעופף אל הרכב בחסות הרוח הנדיבה שנשבה בכיוון הנכון עלו בי הרהוריי כפירה נוגים, למה אני? למה לא היא? איך היא יודעת שזה דלקת אוזניים הרי הוא עוד לא מדבר ? ומה פתאום אוטידין? אולי בכלל צריך משהו אחר ? ממתי היא כזאת רופאה? ומה היא יודעת שאני לא? ככה בעוד חמתי מתגברת עליי הנייד שבידי רטט מבעד לכפפה הטרמית, הצג העלה את תמונתה המחייכת מהתקופה שהיא אהבה אותי, אני הגבתי בדרך ההגיונית היחידה שמצאתי – הוצאתי לה לשון. מצידו השני של הקו קולה הרעים “ואל תתעכב לקנות פיצוחים אצל הקולה מבגדד”, איך היא ידעה את זה !!! גם רופאה וגם קוראת מחשבות… סססאמאק אני ממש בר מזל, “ברור” עניתי, “אני רק מגיע הביתה ומחליף את שמה בטלפון מ”אהובתי” ל”סוהרת” – זהו החלטתי.

נכנסתי לרכב לא לפני שמכונית אחת השפריצה עליי עת חציתי את הכביש, אשר בסיומו דרכתי על צואת כלב רטובה וריחנית במיוחד שהמתינה לי כהמתן רחל לדודה. מפתח הרכב שהגיע לטמפרטורת האפס המוחלט נפל על האספלט ונסחף לו לאיטו אל עבר תעלת הניקוז השכונתית ריצת אמוק מלווה בקללות מנעה ממני צלילה לתעלה אך לא חסכה לי את ניחוח הביוב שהוא העלה . כך נכנסתי לרכב כמו דג מלוח – רטוב ומסריח. הרכב כמובן לא הניע אבל תפילות בעברית חופשית או יותר נכון קללות בערבית מדוברת הפחידו מספיק את המפלצת המתכתית והיא השתעלה ונאותה להשמע להנחיותיי – לפחות מישהו…

הקור והרחובות הריקים נסכו בי אופטימיות ילדותית כי ה”ויה דה לה רוסה” תהיה קצרה, אבל איך אומרים הזקנים אנחנו עושים תוכניות ואלוהים צוחק – מה צוחק, מתגלגל. שוטר תנועה משועמם מהחיים הורה לי לעצור בצד, “מה קרה?” שאלתי “בדיקת ינשוף שיגרתית” הוא השיב. “כפארה החיה היחידה שהייתה לי זה כינים וגם מהן נפתרתי, מה ינשוף עכשיו? ” , הוא הביט בי כמוצא שלל רב וצרח לשותפו “דוד אמרתי לך, הוא מסטול מהתחת”. הוציאו אותי מהרכב כדי ללכת עקב בצד אגודל עשרה צעדים, לגעת עם האצבע באף ואז אילצו אותי לשאוף לתוך משרוקית שלא שורקת, אלה לא שוטרים אלה נוירולוגים היגגתי. למרות שחשתי במיגרנה של האנג אובר – נמצאתי פיכח לחלוטין.

בבית המרקחת המתינו בשורה חמישה גברים אני הייתי השישי. שלושה היו צעירים קופצניים לבושים ליציאה מלאי התרגשות ומרץ שביקשו לרכוש אמצעי מניעה או בעברית קונדומים, לצידם עמדו שני גברים אדומי עיניים לבושי טרנינג מוכתם ממטרנה ונעלי קיפי מהתקופה שקיפי היה כוכב. אחד הצעירים ביקש לעקוף את התור כי הוא ממהר, והיא מחכה לו באוטו, “ילד – אתה לא עוקף אף אחד ” ענה זוג הרגליים בקיפי “אתה לא מבין? אתה ואני זה כמו בפרסומת – אתה זו התמונה של ה’לפני'” . זה היה מספיק מאיים שבו”ז ומשכנע כדי להחזיר את הסדר על כנו. שני בקבוקי אוטידין אחר כך הייתי בחוץ רק כדי למצוא שחניה על המדרכה זיכתה אותי בשי צנוע בסך 500 ₪ מצד שגריר השטן עלי אדמות בדמות פקח חרוץ ובתול במיוחד.

רועד מקור כחול שפתיים ומתעטש פסעתי את שערי המבצר אותו אני נוהג לכנות בית. בדממת בית כנסת בשעת תפילת יחיד נכנסתי לחדרו של הזאטוט שישן שנת ישרים, פססססט עצבני הסיג אותי אחורה משל חזרתי על צעדיי בשדה מוקשים. לחישה נוזפת חיכתה לי עם כניסתי לחדר ההורים. “מה לקח לך כל כך הרבה זמן ? אין כלב בחוץ” כלב לא, אבל חמור אחד…. לפחות!! “חוצמזה זה לא האוזניים זה הגרון, צריך סירופ ” רעש חשוד הקפיץ אותה אל חדרו עת עמדתי שם עמוס בגדים כעס ומבוכה,,, מהחדר היא שרה לו “כי אין בעולם אהבה/ כמו אהבה של אמא” ואז הרגיעה אותו ” אל תדאג חמוד אמא פה והיא תעשה הכל כדי שתרגיש טוב” ובאותה נשימה “גילי קפוץ תביא סירופ אתה לא שומע אותו משתעל?? אבל הפעם זריז ” בכיף מותק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *