יש לי עצה לתת לכם

הכי כיף זה עצות, כי אין משהו שאתה רוצה לשמוע יותר כאשר איבדת את המפתחות לרכב מאשר את המשפט הגאוני: " תנסה להיזכר איפה הנחת אותם בפעם האחרונה", באמת תודה, איך לא חשבתי על זה לבד? או לחליפין כאשר אתה פונה בפניה לא טובה בבית, והאצבע החמישית הידועה בכינוייה הקטנה, נתקעת בעוצמה אנרגטית של "המפץ הגדול" בפינה של השולחן, כל כך חזק שאתה בהכרה מעורפלת שומע את אחינועם ניני שרה "אווה מריה", ואז , בדיוק ברגע הזה , הגאון התורן מייעץ לך "תיזהר".

מה שמטריף אותי באמת הם אלה שעשו מזה מקצוע. אותם אנשים שהפכו את אמירת הכלום, או יותר נכון, המובן מאליו למטה לחמם. בשם כללי הם נקראים יועצים – מדובר באנשים בעלי שני אפיוניי אישיות בולטים הראשון יכולת רטורית גבוהה מהממוצע, והשני הם "עפים על עצמם" בגובה המסכן לווינים, ומביטים בך במבט של "אני יודע ואתה לא!!" . יש להם יכולת להעניק לתובנות עם משקל סגולי של קולה זירו חשיבות ופאתוס כאילו היו גילוי התרופה לסרטן. אצל כולם הקרקע המתודולוגית לייעוץ עוצמתית כמו תקרת פל-קל באולמי ורסאי. יועצים על פי תורת הקבלה שלא יודעים מה היא פרשת השבוע, יועצים על פי הכוכבים שלא מוצאים את כוכב הצפון, יועצים בעזרת קלפי טארוט אשר למעשה מביטים על ציורים די מביכים של ילדים לא נורא מפותחים ועל לפי הם קובעים אם תתפטר מהעבודה, תיפרדי מבעלך או ביחד תעזבו את הארץ. כן, ויש גם את הרבנים הרנטגן ה MRI ה DDT וה – NBA .

אז, או אז מגיעים המאמנים, אלה פיתחו לעצמם ז'אנר נפרד של שרלטנות. בגדול, מדובר בנשורת של החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה שהצליחו להמציא מקצוע ולהתפרנס ממנו בחסות חוסר האונים הכללי של האדם המודרני אל מול מציאות משתנה. היום כבר לא מלמדים ילד אלא מאמנים אותו בתנ"ך, לא אומרים לו לא להרביץ אלא מאמנים אותו במיומנויות חברתיות, לא מחפשים עבודה אלא מאמנים את המובטל להתנהלות נכונה כמובטל. בניגוד ליועץ ששם המפגש הוא חד פעמי בסגנון "נגעת – נסעת", אצל המאמנים אתה חתום על משכנתא ומפגש של אחת לתקופה בה המאמן אינו נושא בשום אחריות מייעץ לך כיצד להתנהל, אם הצלחת זה בזכותו, ואם נכשלת – כנראה לא ביצעת את ההנחיה בשלמותה.

תמיד סקרן אותי איך הם יודעים הכל על הכל, מה נכון לעשות בכל סיטואציה ובכל פעם שאתה מגיע לצומת הם יודעים לאן אתה צריך לפנות. אבחנות מקרוסקופיות שנעשות בעזרת זכוכית מגדלת של שען חרש. איזה כלים עומדים לרשותם שלא עומדים לרשות מישהו אחר? באיזה יכולת אבחון הם התברכו שמבדילה אותם משאר הברואים בצלם? אז זהו שהם לא יודעים, ולא בורכו, הם רק אומרים שהם יודעים תוך שכנוע עצמי עמוק ובטחון עצמי מופרז. סמכות בלי אחריות, גאוני.

למאמנים יש גם משפטי מחץ כאלה "מחשבה יוצרת מציאות" , "תכוון לירח גם אם תפספס מקסימום תתפוס כוכב." בכל הזדמנות הם ישתמשו במינוח המאוס "העצמה" ויטחנו אותו עד דק, כאילו עצם השימוש בו מייצר מציאות של עוצמה. מנטרות שאנטי באנטי כאלה של סטלנים בהודו מעולם לא היו הפורטה שלי, אבל כשהן עטופות בצלופן פסבדו אקדמי מרשרש, בכף גדושה של חשיבות עצמית ומזנות מקצועות אקדמיים רציניים הן הופכות לבלתי נסבלות ולעתים אף מסוכנות ממש. נפש האדם אינה שריר ואינה זקוקה לאימון.

לכל אלה יש להם תשובת מחץ אחת שהינה כשל לוגי מובנה. "אתה יודע לכמה אנשים עזרנו?" אז ככה, אני לא יודע לכמה אנשים עזרתם, אבל אני עוד פחות יודע לכמה אנשים גרמתם נזק, ואם פעם נעשה את החישוב הזה אני לא בטוח שהמאזן יטה לטובתכם, בדיוק כמו שאם נבדוק מספרית כמה אנשים שכיוונו לירח אכן תפסו כוכב, נמצא כי הרבה יותר אבדו בחלל, נשרפו בכניסה לאטמוספרה, או התרסקו בנחיתה.

פוליטיקאים, אנשי עסקים בחברות ציבוריות, או אנשי ציבור בכלל המקבלים החלטותיהם בהתבסס על מדעי הקשקשת בחסות ברברת לא אחראית, אינם ראויים למשרתם ולטובת כולנו עדיף שיפנו את הבמה לאנשים רציניים המקבלים החלטות על בסיס מידע קשה ותהליך קבלת החלטות רציונאלי אחראי ומובנה.

פעם, לאחר שיצאתי מאחת מהרצאות הכלום הללו, אמר לי איש זקן אחד: "עכשיו חסרה לי רק עצה אחת – איך להפטר מכל היועצים והעצות שקיבלתי עד עכשיו." הוא כל כך צדק!!!

4 תגובות בנושא “יש לי עצה לתת לכם”

    1. כל כך נכון משה בארגון קודם בו עבדתי מינו חברה חיצונית שתאבחן עובדים קיימים כדי לדעת מי מהם יכול להיות מנהל בחברה. אם מנהל אחרי שנה עבודה עם עובד לא יודע אם הוא יכול או לא יכול להיות מנהל הרי הוא לא ראוי לתפקידו. אבל כולם מפחדים לקחת אחריות וכך תוך ביזבוז כספי משווע מביאים "מומחים" חיצוניים שיקבלו החלטות ניהוליות במקומם. אם זה לא היה כל כך עצוב זה היה מצחיק

    1. מדובר כמובן על יועצים "לחיים" לא על יועצים מקצועיים שהקרם דה לה קרם שלהם הם יועצים למניעת הונאות כמובן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *