יום בחיי עמוד השדרה של החברה הישראלית

אתמול קמתי בבוקר ברקע שרה תיסלם "בוקר של כיף" , ואני חמוש באופטימיות קוסמית  וחיוך דבילי נסעתי לבנק, מזג האויר היה חמים אולם טיפות גשם ליכלכו את השמשה. בסניף המתין לי אדון שמש שבישר לי כי אני חייב בן שש ספרות כמשכנתא, הבטתי בו וביקשתי תספורת. הוא הסביר לי ש"כאן זה בנק לא ספר" כן "אבל לפישמן לבייב דנקנר ויתרתם על מאות מליונים", "טוב אתה לא פישמן לבייב או דנקנר"  ענה.

החיוך ירד הדביל נשאר, ואופטימיות קוסמית עוד שלטה בקדירה, הגשם התחזק מעט ולפתע הנייד רטט על הקו היית קצינת הקישור "בא למילואים"
"לא רוצה" עניתי
" אתה חרדי?" שאלה
" לא " עניתי
"אתה ערבי?"
" לא " השבתי.
"אז בוא" נשמע קול מהצד השני,
רגע נשמה, אולי תקצרי לי "
"אתה אישה?" "בפעם האחרונה שבדקתי לא!"
30  יום צאלים אבאל'ה או ש….

ככה הקוסמיות נעלמה הגשם התחזק והפך חמים. בעודי רואה את הרכב מרחוק הורה לי שוטר לעמוד בצד. לא חצית במעבר חציה. מה יש לך להגיד להגנתך …שתקתי, תגיד מה אתה חושב אתה בן אצולה שמתמודד לראשות מפלגה גדולה צחק ופינק אותי בדו"ח.

החיוך נמחק. מדוכדך הנעתי את הרכב לכיוון הבית ברדיו שרה תיסלם "פרצופה של המדינה" .  הטלפון צילצל דור ההמשך שדאג לאבא ומתי הוא כבר בא מהעבודה, גשם זלעפות  הפריע לשטף השיחה . מבעד עוצמת הטיפות נשמע קולו של העולל " אבא תהיה לי דירה? "

"דירה משלך? חמוד, נורא רציתי אבל הדודים פישמן לבייב ודנקנר לא נתנו ".  לפתע שמתי לב כי הגשם מקלף את הצבע ברכב, מוטרד ככה פתאום באמצע היום גשם שמוריד צבע? איך? מה? צלצול נוסף על הקו ארנון חבר  מהתיכון ..וואי איך שמחתי. "ארנון אל תשאל יורד כאן גשם שמוריד לי צבע מהרכב"
" צבע יורד מרכב רק עם חומצה …חוצמזה מה עניינים?" תמיד הוא היה טוב בכימיה או ביולוגיה או מה שזה לא יהיה חשבתי.

" ארנון אולי תקפוץ בערב ובחיאת אתה יודע כמה "כנגדו " אוהבת שמפניה ורודה אז תהיה חבר…. " טוווו ארוך מתכתי ומונוטוני הנחית אותי לקרקע המציאות.

חניתי בחניון יקר במיוחד ליד הבית בערבו של יום מפרך …יצאתי מהרכב ופסעתי לעבר הבית והבטתי סביב להפתעתי ראיתי שהגשם השורף יורד רק עליי   הבטתי סביב והבחנתי שאני היחיד שרטוב. כולם מסביבי הביטו במבטים מרחמים על הטמבל היחיד שלא מבחין  שמשתינים עליו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *