חוק הלאום

לא היה חוק לאום

בשנת 1331 הגיע רבי סעדיה עדני על חמור מצנעא שבתימן לירושלים אחרי שנתיים של רכיבה. כ- 160 שנה לפני גירוש ספרד וגילוי אמריקה  170 שנה לפני שרגלו של קברל דרכה על חופיו הבתוליים של מקום חלומי הנקרא היום ברזיל. בשנים ההן דרייפוס לא היה בתכנון הרצל לא היה אפילו מבט שובב בעיניים של אביו וציונות טרם הפכה למינוח נחבט. על פלסטינאים ופלסטין אין מה לדבר. הוא לא היה צריך אף אחד שיגיד לו לצאת למסע הזה ומשהגיע לא טרח לתעד את זה בצורה מסודרת הוא פשוט עלה ארצה, וכך המעשה האישי הדרמטי הזה נספג בדפי ההיסטוריה כמו מים על ספוג מטבח.  ולא נודע כי בא אל קירבו .  לא היה אז חוק לאום .

שמחה תמימה

הוא הגיע לירושלים,  למד עבד  ובעיקר שמח בשמחה תמימה כי בחלקו נפל להגיע לארץ הקודש.  שנים אחר כך צאצאיו עברו לעיר הקודש צפת שם נטלו חלק בבניית הקודקס של תורת הנסתר היהודית הידועה בשמה “ספר הזוהר” ובמקביל ביססו וביצרו את הנוכחות היהודית שם. לא היה אז חוק לאום .

שנת 1929 מאות שנים אחרי רבי סעדיה, בעקבות תקרית אלימה בין שתי חמולות ערביות שהסתיימה ברצח, אליו היה עד סבי, עקרה המשפחה בעצת הבריטים לת”א על מנת לשמור על חייהם. לא היה אז חוק לאום.

עם הגעת המשפחה לת”א ובעקבות היכרותו הקרובה עם הגיאוגרפיה של משולש הגבולות לבנון סוריה ישראל , השתמש סבא בידע הזה על מנת להבריח יהודים ארצה בעליה בלתי לגלית תוך סיכון חיים ארוך ומתמשך ובתמורה לשכר זעום, באחת הפעמים אף ניתפס והוגלה לקורסיקה. הוא עשה זאת כי הוא הרגיש שזה הדבר הנכון לעשות . לא היה אז חוק לאום.

מקום אחר סלוניקי יוון

מקום אחר, סלוניקי יוון. זוג צעיר מתאהב הוא עובד במכרה והיא תופרת, מיד עם חתונתם רוחות מלחמה מתחילות לנשב באזור, הם אורזים את מעט מיטלטלין ושק מלא חלומות ובורחים למקום היחיד שיקבל אותם. הם עושים את זה רגלית תוך סיכון חיים ממשי. הם גונבים את הגבול ומתיישבים בת”א, עם פרוץ המלחמה ב – 48 הפצצה חיל האוויר המצרית בת”א גובה את מחיר חייה של אחת מבנותיהן, הם כמובן לא מקבלים כל פיצוי על כך, קוברים אותה וממשיכים בחייהם, למה? כי ככה זה כשעושים מה שצריך. אהה וחוק לאום עדיין אין.

שנים אחר כך אבי – בן יחיד ששרד אחרי 6 לידות – בורח מהבית כשהוא בן 14 אוחז בנשק ונלחם כדי להקים כאן מדינה. לפני כן הוא זורק בהפגנתיות את הדרכון הצרפתי שלו לשגרירות הצרפתית ואת הבריטי שקיבל כעובד אצל מושל המחוז חזרה אל המשרד שהנפיק לו אותה. “בלי זה לא הייתה לך היום מדינה” ענה לאחי באחת ההזדמנויות. הוא היה בשר התותחים מעולם לא השתייך לעדה למפלגה או לדעה הנכונה, אבל תמיד עשה מה שצריך למען הקולקטיב. הוא מעולם לא היה יפה הבלורית והתואר ולא מלח הארץ אם כבר אז פלפל שחור חריף ושורף. הוא גדל והתפתח והפך להיות יצרן ישראלי יחיד ששילב סיווג בטחוני וידע מקצועי של אומן  בכדי ליצר את החשאיים שבסוגי התחמושת שיש למיטב הטכנולוגיה הצהלית להציע. כשהצעתי לו לגבות מחיר מופקע כי הוא בלעדי, הביט בי , במבט מזרה אימה כמו שרק הוא ידע – ואמר לי “אני עושה את זה בשבילי ובשבילך אני גובה מחיר עלות מה אתה מציע גאון קטן שאגנוב ממך וממני?” ככה הוא עשה ככה הוא הרגיש.  אגב עדיין לא היה חוק לאום.

אחי ואחותי הגדולים היו חיילים קרביים אחי היה יותר בלבנון מאשר בבית ולא ביקש כלום מאף אחד כי כך צריך לעשות, פשוט סך הכל.  ואחותי הייתה לוחמת נ.מ בלי כל הפמניזם הלוחמני היא פשוט עשתה מה שצריך. על עצמי לא ארחיב רק אומר שאחריי עומדות שלוש שנות שירות מלאות ועוד 15 שנות מילואים חלקם בהתנדבות ובכמות כפולה מהממוצע הארצי. לא ביקשנו דבר מאיש עשינו את מה שצריך כי ככה צריך!

יפה הבלורית והתואר

ככה זה אצלנו, אלה שהם לא יפה הבלורית והתואר, אלה שהם לא חלק מקביעת הקאנון הספרותי תרבותי של מדינת ישראל, אנחנו בשר התותחים – העמך, אלה שעושים מה שצריך. בלי אידיאולוגיות גדולות ומילים עם הרבה הברות באנגלית איפה שצריך אנחנו שם. לא נקבל על זה קרדיט או כבוד, לא נרשם בספרי ההיסטוריה ומידור הדורות הקודמים מהשיח הקולקטיבי יראה טבעי, עדיין “בשר התותחים” הזה שהוא רובנו מעולם לא נזקק לחוק הלאום, רק שעכשיו בחסות קיטוב פוליטי כל מה שהיה מובן מאליו פתאום נתון במחלוקת.

ארץ נוי אביונה

לי אין ארץ אחרת חוק לאום או לא, לי אין לאן ללכת, לא היה לי, אין, ולא יהיה לי שום דרכון פרט לזה הנפתח מימין לשמאל. אני לא מתכוון להתנצל על זה שזו הארץ שלי וזו המדינה שלי, מכורה שלי ארץ נוי אביונה , וזה לא סותר את הגר והאלמנה והחמלה ואהבת את רעך כמוך. מה לא סותר ? זה משלים. זה מעוגן בהצהרת בלפור, בהסכמי הפסקת האש, בהצהרת העצמאות ובצדק והמוסר הטבעי זו הארץ שלי ואני בכלל לא מוכן להתווכח על זה.  אני לא מתכוון להתנצל בפני אף אחד שזה ההמנון או הדגל שלי ולא אני לא מתכוון לשנות אותם, הם שלי בזכות ולא בחסד משפחתי ואני שילמנו עליהם מחיר מופקע בדם והטבענו אותם בדמעות וזיעה. אבותיי הגיעו לכאן לא כדי לחיות במדינה עם רוב שאינו יהודי הם הגיעו לחיות במקום היחיד ביקום בו לא יקראו להם יהודי מלוכלך, זה המצב מי שלא טוב לו – יום טוב לו.לא זו אף זו, לא הייתי רוצה להיות במקום שבו בני ברית מקבלים יחס של אויב זה לא הגיוני ולא מוסרי. שוויון חובות וזכויות או איזון עדין והדדי בינהם יכול להיות פתרון יצירתי ומקסים. נחשו מה ? כל זה היה פה עד לפני חודש כאשר כמה חברי כנסת לא אפויים משני הצדדים, אלה שיצרו את הצורך ואלה שהתרשלו בניסוחו –  שלחו יד האוחזת במאכלת וניסו לרצוח פה את הסטטוס קוו שנטווה ביד אומן.  בעדינות של מנתח ובדיוק מתמטי .

הטרגדיה

הטרגדיה היא לא חוק הלאום הטרגדיה היא שפתאום צריך אותו, כל מה שהיה מובן מאליו איננו עוד. הוא הפך לחלק ממשחק פוליטי בזוי בין ימין לשמאל, במלחמה הזו הכל מותר בשימוש. חבורת תגרני שוק – לכאורה האליטה הפוליטית – אגיד לכם את זה בשפה שתבינו: מה נסגר איתכם אנשים – על אחריות לאומית שמעתם?

3 תגובות בנושא “חוק הלאום”

  1. והיום יש חוק לאום. כתבת מאמר יפה. סיימת אותו בהטיית האמת והמציאות.

    נחיצות חוק הלאום: קצת רקע ברשותך: ערביי ישראל הקימו לפני מספר שנים את הועד העליון של ערביי ישראל. ועד זה בא במטרה לאחד את ערביי ישראל ולתת להם מענה לבעיות שקיימות במגזר זה. לדוגמה: הקמת ועדות תכנון ובניה בכפרים על מנת לאפשר אישורי בניה בכפרים. התנגדות לסיפוח אדמות מידי ערבים על ידי המדינה, שימור המורשת המוסלמית וקיום טקסים ערביים מוסלמים המיוחדים להם, הכרה בכפרים הלא מוכרים כחוקיים ועוד. מספר דברים נוספים הצטרפו ונכנסו למטרות העל של ארגון זה שהן המדאיגות ביותר והן: 1. ערביי ישראל כבר לא מכנים את עצמם ערביי ישראל אלא ערבים פלסטינים החיים בפלסטין הכבושה ובעלי אזרחות ישראלית. בעצם השינוי הם שייכו את עצמם לערביי עזה, יהודה ושומרון. 2. התקרבות זו לערביי הגדה המזרחית באה לידי ביטוי שהם תפסו את הצד “הפלסטיני” בסכסוך הישראלי פלסטיני ולכן על ישראל לסגת לגבולות 48 או 67. 3. דרישה לבטל כל שיוך של המדינה ללאום כזה או אחר מתן זכויות שוות לכל אזרחי המדינה ולהפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה. המשמעות היא: שינוי ההמנון, הדגל והמנורה שהיא הסמל של המדינה. 4. הכרה כמיעוט לאומי עם זכויות של מיעוט לאומי. למיעוט לאומי יש זכויות בינלאומיות שיכולות להגביל מאוד את השלטון. זכויות כגון: אוטונומיה שלטונית, שיפוטית וביטחונית, הגדרה טריטוריאלית ועוד. בנוסף, הרבה חילוניים במדינה החלו לאבד, מסיבות אישיות שלהם, כל זיקה ליהדות, לציונות וכדומה. זה החל לפני כמעט שני עשורים והיום זה בולט במיוחד עם רוח גבית של ארגונים כגון: BDS הקרן החדשה לישראל ועוד. למגילת העצמאות שהחזיקה מעמד אין משמעות שיפוטית אלא היא ייצוגית בלבד, את מה שכתוב בה על נושא הזכויות קיבעו כבר בשני חוקי היסוד: חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו. בשני חוקים אלה באים לידי ביטוי השוויון המלא שיש לכל אזרח במדינת ישראל ללא דת גזע או מין. חוק הלאום החדש הוא הסיפא של מגילת העצמאות בה מוגדר שארץ ישראל היא מדינת הלאום היהודי ושבירתו היא ירושלים, מוגדרת השפה הראשית עברית וסמלי המדינה. חוק זה נועד למנוע בכל הסדר מדיני שיגיע את יכולת הממשלה שתהיה לוותר על ירושלים או להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה. חוק זה גם מונע מלהכיר באף קבוצת מיעוט אחרת. כי כל הכרה כזאת תחייב אותנו לתת לקבוצה זו זכויות של קבוצת מיעוט. הדרוזים שנעלבו, לצערי, נעלבו שלא בצדק. הדרוזים מעולם לא ביקשו הכרה כקבוצה. כאנשים פרטיים הם עדיין זכאים לאותו שוויון כמוני וכמוך. זה שיש בעיות והם מרגישים מקופחים בתחום כזה או אחר, יש לטפל בזה ובאופן רציני. אין כאן ויכוח, אם על זה צעקתם, אני איתם בזאת. אך היעלבות מחוק הלאום שאינו מקטין או פוגע באף אדם כאזרח פרטי, זוהי סיבה לא מוצדקת בעליל. חוק זה החל לפני מעל 15 שנה בימי אריאל שרון אך עבר גלגולים שונים. הדחיפות לחוקק אותו עכשיו באה מהחשש שבעקבות הסכם עתידי שיגיע בתיווך אמריקני נאלץ לתת לתושבי יהודה שומרון ועזה מדינה פלסטינית ללא יהודים, ואילו מדינת ישראל תהפוך למדינה דו לאומית עם קבוצת מיעוט בעלת זכויות יתר שמגיעות לה במסגרת החוק הבינלאומי. הכרה בקבוצות מיעוט כאלה יצרה בעיות במדינות רבות: שמורות האינדיאנים ששם לאמריקאים אין כל יכולת ביטחונית ושיפוטית, חבל הבסקים בספרד שדורשים היפרדות ומדינה עצמאית, האירים בבריטניה ואף מדינה כגון: צ’כוסלובקיה שהתפרקה למספר מדינות לאום קטנות. לכל המדינות שהזכרתי, יש שטחי קרקע ענקיים וחלוקה כזו או אחרת אינה משפיעה כל כך. אך הגדרת ישראל כמדינה דו לאומית שגם ככה ויתרה על שטחים רבים תייצר לנו בעיות עתידיות רבות יותר ממה שיש כיום.

  2. גיל שלום רב
    אני תמים דעים עם עמדתך, מוטב היה שהחוק לא היה מגיע לעולם, אולם האווירה שיצרו מגזרים שונים בחברה של דה לגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
    חייבה תגובה כלשהי גם אם בדיעבד לא הכי מוצלחת

    1. פיני יקר הנה סיכמת פחות או יותר את הטקסט הזה בדרכך הנעימה והייחודית. אתה צודק בתוספת קטנה שעל הדרך כל זב חוטם וצרוע כמיטב המסורת גוזר על זה קופון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *