הסוד של לאלהל’ה

לאה’לה  בת הזקונים למשפחה בת תשע נפשות מסורתית בישוב דרומי. חיוכה ומיזגה הנוח  היו לסימן ההכר שלה מאז ילדותה, “רודפת שלום” כינו אותה, באותו בניין עמידר על עמודים. בית קטן מלא אהבה אבא שעובד בשתי עבודות דחק ואמא שמחזיקה בית ועושה תיקוני תפירה קלים לבגדי השכנים מהישוב הסמוך והמבוסס.

את מסלול חייה עברה על פי תסריט ישראלי כתוב וידוע מראש, בית ספר, שירות צבאי, לימודים אקדמאים חתונה עם תומר  ועבודה מסודרת. חלומה של כל אם.

עברה שנה, עברו שנתיים, והטיפטוף הפך לשיטפון של שאלות “נו? מתי??” לכולם השיבה רודפת השלום בחיוכה המפורסם ובנועם “כשזה יבוא – זה יבוא”, משההמשך הצפוי  והמתוסרט נתקל בקשיים פנתה לסיועם של האנשים בחלוקים הלבנים וארשת החשיבות העצמית. הטיפולים השגרתיים התחלפו באחרים ורופאי הקופה התחלפו בפרטיים. כאשר עולה מדד הלחץ מאמיר המחיר והוא האמיר ועוד איך האמיר.

שנה ושמונה חודשים של גיהינום המכונה טיפולים הסתיימו באמירה יבשה “נקלטת”. מחשש לעין הרע לא חלקה זאת עם איש לבד מהאיש שלה. חגיגה צנועה במסעדת פועלים עתירת שיפודי פרגית וחומוס סימנה את היום המאושר. את הסוד שמרה בבטנה יחד עם העובר כחודשיים. בסיומם החליטה כי קצה בסוד, ומאסה בחשאיות, ומן ההגינות כי תחלוק שמחתה עם אימה.

כאשר חלפה את המפתן  לא התקשתה להבחין כי היא אינה כתמול שלשום “למה נפלו פנייך?” שאלה. “זה אבא, השבוע מצאו אצלו את ‘המחלה’. הוא צריך מח עצם וארבעה מאחייך הגדולים שנבדקו לא נמצאו מתאימים אז אולי גם את תאלצי להיבדק. מה הבשורה השמחה שיש לך לבשר לי?” לאהל’ה שהידיעה הצליפה בה כמגלב אספה עצמה ושיקרה ללא היסוס “קיבלתי קידום בעבודה…”

למחרת בבוקר מבלי לומר לאיש כבר ביצעה את בדיקת הדם  ושיגרה את תוצאותיה לאונקולוג המטפל, שקבע באופן חד משמעי כי היא התורמת האופטימלית.  עם היוודע התוצאות ניגשה אליו באופן דיסקרטי וחשפה בפניו את עובדת היותה הרה.

“אינני יכול לעשות כל פעילות שעלולה לסכן את הילוד. אוכל לעשות זאת רק עם אישור הרופא המטפל..”

“אין בעיה הוא יאשר” ענתה בבטחון.

“זה לא כל כך פשוט זו פעולה הכרוכה בסיכון לא פשוט”.
” הוא יאשר אתה יכול לקבוע מועד”.

“כשיהיה אישור יהיה מועד .”

משם פנתה למרפאת רופא הנשים בלי תור קבוע מראש נכנסה לאחר המחשת הדחיפות לפקידה.

“אני לא יכול לאשר דבר כזה אחרי כל מה שעברנו. ” 


” אני מתחננת ד”ר בראון – תן לי אישור”


” אין סיכוי עם כל הכבוד לאבא שלך המחוייבות שלי היא לתינוק”.  לפתע על לאהל’ה השתלט שד היא קמה מכיסאה הושיטה יד אגרסיבית אל שולחן הרופא ובתנועה חדה העיפה את כל שעליו ארצה. היא עברה לצידו השני שברה את כוס הנס קפה על השולחן תכולתה נשפכה ושברי הכוס שנותרו בידה הוצמדו לגרונו

“תקשיב חתיכת חרא נפוח אני משלמת לך כאן הון, אתה תיתן לי אישור או שאני מפנצ’רת לך ת’גרון יא חתיכת זין” הרעימה. למשמע ההמולה נכנסה הפקידה ומיד יצאה בבהלה.

“את יכולה לחתוך אני לא חותם זה מסכן אותך ואותו”  

“אתה פה בשביל להציל חיים ואני לא יכולה להביא חיים במחיר חייו של מי שהעניק לי אותם”

“מצטער, אני לא יכול, אסור לי.”

דקות של מו”מ כאשר שברי הכוס פוצעים קלות את צווארו וטיפות דם מכתימות את חולצתו  הסתיימו בכניסת לובשי מדים לחדר. עם כניסתם  הפילה את הזכוכית התיישבה על הרצפה ובכתה. באין ברירה פינו אותה למעצר לא לפני שאפשרו לה לאסוף את חפציה שבהמולה הושלכו ארצה.

לילה אפוף עשן סיגריות לצד זונות ונרקומנים הסתיים בשחרור בערבות לאחר דיון משפטי קצר. “ד”ר תחתמי לי כאן שקיבלת את כל החפצים שהופקדו אמש. ” קרא לה תורן המעצרים.” בכיף”  צחקה.

“לך לעבודה תומר. אני אנוח בבית היום. אני בסדר, באמת שאני בסדר, חבל שתפסיד יום עבודה אני אנוח כאן.” משנטרקה הדלת אחריו מיהרה אל תיקה ממנו הוציאה חותמת ודפדפת מזכרים עליהם מתנוסס לוגו “ד”ר בראון – גניקולג  מומחה בטיפולי פיריון”. שאותם אספה כאסוף ביצים עזובות מרצפת הקליניקה טרם פונתה על ידי השוטרים.  לאהל’ה זייפה אישור אלתרה חתימה שהוטמעה בחותמת שהוסלקה בתיקה והגיעה במונית לאונקולוג אשר קבע מיד תור דחוף לתרומה.

שבעה חודשים מאוחר יותר היה אביה סנדק של בנה בכורה “רז”. שסיבת שמו נותרה חידה לא ברורה לאורחים כולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *