המפלגה האבודה

בשלב הזה, השאלה מי יעמוד בראש העבודה מיותרת כמעט כמו השאלה “איך אני נוהג ?” על הפגוש של הרכב שלפניך. במפלגה שחרטה על דיגלה גזענות והדרה של תרבות המזרח והמזרחיים , שהעדיפה קיבוצים לבנים על ערי פיתוח שחורות, שקראה לעולי תימן ערבים בני דת משה ובמקביל תחת שלטונה הם נחטפו ונעלמו, השלטון המפאייניקי שהתייחס אליהם ככח עבודה זול וסלל את דרכם של ילדיהם בדור השני לבתי ספר מקצועיים על מנת להנציח את כח העבודה הזול והבדלי המעמד, במפלגה הזו שסליחה רפה ומתנשאת יצאה מראשה לשעבר על עוול בן שנות דור, במפלגה הזו שני המועמדים שהגיעו לקו הסיום במירוץ הפריימריז הם שני בנים נצר לאותן אוכלוסיות מודרות. הזהרו מבני עניים כי מהם תצא חוכמה.

חמישה מועמדים הציגו את מרכולתם בפני כחמישים אלף בוחרים . שניים בני האצולה הישנה,  הלבנה הפריוולגית וההגמונית. שני בנים של כאלה שנתנו למדינה אבל קיבלו ממנה הרבה יותר. שניים שהמשקל הסגולי שלהם אלמלא זכות אבות היה כשל קולה זירו נטולת גז. השלישי בן אצולת הממון ההיי טקיסטית, האיש שהרוויח ביושר את כספו ואת תדמית המתלהם המזנה את השיח הציבורי ומוביל אותו אל שאול תחתיות. השניים האחרים בני האליטות החדשות שהפכו לכאלה דווקא באדיבותה של המפלגה המתחרה שראתה בהם אזרחים שווים ובעלי השפעה, וכאשר היא עשתה כן וזכתה בבחירות,  הציעו בעבודה להחליף את העם ולא לקבל את דין הבוחר.

האם יש כאן נקודה ארכימידית? האם הפעם זה יהיה שונה מכהונתו של פואד? או מהקדנציה הראשונה של פרץ עצמו?  שתי קדנציות שהיו נטולות משמעות ברמה הלאומית ובוודאי ברמה המפלגתית במפלגה  אוכלת מנהיגיה, אז זהו שלא !! כי במפלגת העבודה ה DNA הוא אירופאי קר ויש שיאמרו מנוכר. כבוד מבחינתם היא מילה גסה. הנסיון להסביר רציונלית מדוע הם כן והאחרים לא נתפסת כמתנשאת ובעיקר תלושה מן המציאות, היא נסיון לפתור בעיה מתמטית על ידי לעיסת מסטיק.  הצבעה בכל מקום על ידי כל אחד היא קודם כל רגשית. בצפון ת”א כמו בשדרות. בדניה כמו ג’סר א זרקא, כולם מצביעים מהבטן לא בהכרח מהראש. עד שבמפלגת עבודה לא יבינו כי הם צריכים להתחבר רגשית לבוחרים שלהם ורק כך לשכנע אותם בצדקת הדרך ועד שלא יבינו כי כבוד היא לא מילה גסה כי אם גורם מניע לפעולה ובעיקר עד שלא יפנימו כי כאן זה המזרח התיכון ומיליוני אנשים מתו בגלל הערך שהם כל כך מזלזלים בו – כבוד . הם יהיו לא יותר מהערת שוליים לא חשובה בתולדות שלטון נתניהו. עד שמנהיגי המפלגה  יפסיקו להתבייש במזרחיות שלהם יחדלו מלברוח ממנה אלא יעשו בה שימוש מושכל ויביאו את נכסי צאן הברזל שקיבלו בבית אבא, יחליפו התנשאות בחום, קור בתשוקה, שנאה באהבה, ואת “רק לא ביבי ” ב “למה אנחנו יכולים” . עד אשר לא  יעשו זאת בגאון ומבלי להתנצל, הרי זהות המועמד לרשות מפלגת העבודה תהייה רלוונטית רק לבדיחות ב”ארץ נהדרת.” , ולתשחץ בסוף שבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *