המוות של סופיה


ביום שהעולם נשבר אפי עמד בתור בחנות לכלים סניטרים לרכוש קרש לאסלה. הוא החזיק את הקרש ביד ימין והביט בשעון בשמאל. מהכיס רטט טלפון לא רגוע והרעיד דגמח עבודה מוכתם בצבע. יד שמאלית נכנסת לכיס מניפה אנדרואיד שבור ולוחצת סנד.

“אני מדברת עם אפי הבן של סופיה.?” שאל קול נשי מבשר רעות מצידו השני של הסאמסונג.
“כן” ענה בקול סדוק “קרה משהו?”
” אני מבקשת שתבוא לבילינסון אמא נחבלה בראשה ומאושפזת בטיפול נמרץ.”
“אני בדרך” ענה.
השאיר את הקרש על דלפק הקופה התנצל ורץ לחניה שם מחכה לו ברליגו ישנה ודפוקה עמוסה במוצרי אינסטלציה ומוכתמת בכתמי צבע. דקות אחר כך הגיע לבית החולים עם מכונית מקרטעת ונשימה עצורה. הוא חנה באדום לבן בכניסה למיון ורץ פנימה הסברים קצרים הובילו אותו לטיפול נמרץ שם הסתודדו שוטרים עם לובשי לבן ענודים בסטטוסקופ. מבטיהם הנוגים לאחר הזדהות קצרה ייתרו את הצורך במילים. הוא התיישב על הרצפה בידיים מיובלות וציפורניים שחורות כיסה את פניו ומירר בבכי.

“אנחנו חושדים בפלילים” אמר לו שחורי השוטר.
“פלילים?”
“המכה בגזע המוח אינה אופיינית לנפילה היא יותר אופיינית למכה מכוונת.”מכה מכוונת? מה כוונה מכה מכוונת?” מישהו היכה עם חפץ חד את סופיה בחלק האחורי של הראש שזה גרם לאיבוד ההכרה הראשוני. יש מישהו שאתה חושד בו?”
” מי יכול לרצות לחסל אישה בת 84 שלא עשתה רע לאף נפש חיה מעולם. אין לה כסף, אין ירושה מיוחדת אין שונאים.”
“יש לה עובדת זרה? ”
“הפיליפינית… אליזבת… אני אשחט אותה ביקר לי אני אשחט אותה, בידיים שלי אני אשחט אותה. ”
” אפריים אנחנו עוד לא בטוחים בכלום אל תקפוץ למסקנות, ובטח אל תעשה שטויות. ”
” כן כן כן. ” הוא ניגב את הדמעות בידיים מיובלות עם החולצה שחשפה כרס שעירה ורוטטת מבכי חסר שליטה. אני חייב לסוע לדבר עם דורית אישתי. לחיצות ידיים חפוזות וסינוני תודה מובילים אותו עם תחושת דחיפות למעלית.

עם הכניסה לרכב הנעה רעשנית וצליל חיוג
דק וקטוע נקטע ב ‘הלו’ שבור.
” עליזה? זה אפי הבן של סופיה, אני חוזר מבית חולים עכשיו אמא נפטרה.” ( בוכה)
“אה כפרעליק, ברוך דיין האמת, איך הלכה אמא שלך איך?? מנוחתה עדן.”
“עליזה תודה נשמה, בזמן האחרון היה משהו מוזר אצל אמא?”
” בזמן האחרון היא היית קצת עצובה לא יצאה מהבית כשאתה היית מגיעה במוצ”ש היא היית ככה קצת יותר טוב אבל מראשון בערב עד שישי לא הייתי רואה אותה. השבוע בשלישי עשיתי מעמולים והכנסתי לה. ישבנו לקפה הכל היה בסדר. אתה יודע אנחנו כמו אחיות לשנינו יש ילד אחד שגר רחוק וזה קשה, ושתהיה בריא אתה לא על הרצף כמו אלון שלי שגר עם אנשים כמוהו. היום בבוקר שמעתי צעקות וטריקת דלת אליזבת יצאה אחרי עשר דקות נכנסתי ראיתי את אמא שוכבת על הרצפה מהר התקשרתי למגן דוד. ”
“את חושבת אליזבת עשתה לה משהו?”
“מה פתאום אליזבת נשמה, אליזבת אוהבת את אמא שלך אפילו אם רבו היא באמת מתה עליה הנה היום אפילו ביום חופש שלה באה ועשתה לה קניות. כפרעליך אפי תתעסק עם אמא עכשיו. ”
” תודה עליזה תודה, היא אהבה אותך כמו משפחה שאין לה. ”
” תודה כפרעליק גם אני אהבתי אותה.”
” אעדכן אותך לגבי סידורי הלוויה להתראות עליזה. ”
הרכב המעשן עצר מתחת לבניין מפויח בדרומה של העיר. בחולצת עבודה קצרה מדיי אפי יוצא ועולה ארבע קומות ברגל, עומד שניה, מתנשף, ודופק על דלת שבורה נטולת סימני זיהוי. מבפנים נשמעים צעדים זריזים ויחפים. זעקת “רגע” וציחקוק במבטא זר. הדלת נפתחת ומולו עומדת אליזבת במכנסיים קצרים גופיה קטנטנה מריחה מאלכוהול.
“אפי מה אתה לעשות כאן?”
“אמא נפטרה לפני שעתיים!”
זימזום מהנייד וואטסאפ מאורי דודו המבוגר איתו לא דיבר כבר שנים נוכח סיכסוך משפחתי עתיק יומין על ירושת הסבתא.
“מארון המצעים שמתחת למיטה חסרה השקית עם הכסף שחסכה בטח ארבע מאות אלף ש”ח”

הוא מרים עיניו ודומע
“אוי ואבוי אדון אפי אני לאהוב אמא מאוד.” פוסע פנימה על מזרון בפנים יושב תאיילנדי בתחתונים לצידו באנג מוכן לשלב הבא של המסיבה. על המזרון בסדין לבן מונחים כמה שטרות של 200‪ ש”ח מבט חטוף לחדר הפתוח מגלה שם את מעיל המינק של סופיה אותו רכשה לחתונה של אחיו שנפטר בטרם הספיק להנשא ושמרה אותו לזכרו
“יא בת זונה מה עשית לאמא שלי.” הוא רץ מוכה אמוק אל המטבח הוציא משם מערוך והיכה בה ללא רחם. החבר שישב מעושן בסלון נעלם כלא היה ובטרם הצליחה לברוח אפי ניפץ גולגלתה ודם מילא את החדר מה שהתחיל בדמעות המשיך בזעקות שבר והסתיים בגופה מושחתת ממכות וגבר יושב על הרצפה שעון על קיר ברכיו מקופלות אל גופו הרועד כאשר סוליות נעלי העבודה שלו מונחות במלואן על רצפת בלטות ישנה, והוא ממרר בבכי.

כחצי שנה אחר כך כשחקירת מותה של סופיה נגנזה כי החשודה במרכזית נרצחה, ועל אפי נגזרו 8 שנים נוכח עברו הנקי ובעיקר תודות לעורך הדין היקר אותו מימן ממכירת דירת אימו במחיר זול בהרבה ממחיר השוק נוכח דחיפות הדרישה למזומנים, נשמעה עליזה אומרת לאלון בנה.
” הבטחתי שאביא אותך לגור לידי, אתה לא האמנת לי אמרת שאין לנו כסף. ואני אמרתי שאולי כסף אין לנו אבל שכל יש לנו. לא רק קנינו דירה צמוד אליי בחצי ממחיר השוק גם קיבלנו על המחיר ארבע מאות אלף שקל הנחה.”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *