החיים כפוסט

רגע אז עכשיו שיימינג זה טוב? כלי לגיטימי ? אין בעיה, רק בואו נעדכן את משפחתו של תת ניצב ברכה, אהה כן, ואפשר כבר לעדכן את הדור הצעיר בשינוי? זה כבר בסדר להפעיל טרור ברשת נגד הבריון של הכיתה? רק רוצה לדעת.  עוד שנייה, על פי שניים יקום דבר, זה כבר פאסה? דיני ראיות כבר לא רלוונטים? מערכת המשפט כבר אאוט? מתי התרחש המהפך שנטל ההוכחה הוא על הנאשם? כן כן אני יודע 2% בלבד בתלונות על מין הן תלונות שווא – רק עוד לא הייתה אחת שהביאה את המחקר ואת הנתונים לאשורם כי במחקר של בראונמילר משנת 75 בניו יורק יש יותר חורים מגבינה, ואפילו הוא לא טען את שזו המציאות. במחקר מתקדם יותר שנערך בבולטימור בשנת 2009 כשליש מהתלונות היו תלונות שווא. אבל בואו לא ניתן לעובדות לקלקל טיעון ופאתוס.

אין בעיה רק תגידו, לא רוצה להכביד, אבל רשתות חברתיות זה חזות הכל? מציאות וירטואלית היא היחידה שקיימת?החיים כפוסט.  ועל הדרך אולי מישהו יסביר מה קרה למינוח המכובס “את/ה בוחר/ת להפגע”? כבר לא תופס? כבוד המת? “עם מות קדושים אמור” הם חדשות של יום אתמול? “אילי פאת מאת”? . איזה יופי שעכשיו כולן בתולות חסודות יותר מאמא טליבן, באמת מעולם אף אחת לא השתמשה במיניות, מראה אטרקטיבי או פתחה כפתור בחולצה בשביל להתקדם? זה רק באגדות של אנשים רעים? כאשר הרבנית קוטלר המליצה  להתקדם דרך זוג רגליים חטובות היא כנראה התכוונה לרונאלדו או לפחות לערן זהבי.  לא רוצה לחפור אבל אם כולן מוטרדות וכולם מטרידים, וכולם מקדמים ומתקדמות  דרך המיטה אז הבכירות הנמצאות בעמדות כח  הן לא הטובות ביותר? לפחות לא בכישוריהן המקצועיים אני מתכוון, כי הטובות ביותר נפלו ב”מיונים”. אם לא כולן אז לפחות חלקן, לא ככה? אגב איך הן בדיוק הגיעו לעמדת כוח אם זו המציאות?

ואם כבר אנחנו מדברים, בואו נפתח הכל. מישהו יכול להסביר למה הטרדה מילולית על רקע מיני חמורה יותר מהטרדה מילולית על רקע מנת משכל , משקל גובה או נכות . מדוע חמור יותר לומר למישהי שהיא סקסית מאשר לכנות אותה כמטומטמת? איך הראשון  מצלק ונשאר שנים והשני מתאדה כלא היה מיד עם יציאתו לאוויר העולם?

עוד שאלה – מי שטוענת שגבר שעומד בתתחתונים מולה מטריד אותה ? האם גם היא כשהולכת עם מחשוף עמוק חולצת בטן  מיני קצרצר מטרידה אותו? או שמה שמותר לה אסור לו? רגע, אבל רציתן שיוויון לא? ובכלל, מה אנחנו איראן??

האם אין כאן זילות של נושא ההטרדה המינית? אם כל מילה היא הטרדה, כל בדיחה גסה או סרת טעם היא מעשה שפל?  האם כל אמירה לא מוצלחת היא עילה למכבש שיכול לעלות לאדם בקריירה בחיי המשפחה? האם השטחת הדיון ורידודו לרמה בינארית משרת את המאבק בתופעה?

אגב זה דמוקרטי? “חופש הביטוי” זוכרות? החירות הזאת היא גם להיות דביל וולגרי ומגעיל, וכן בדיוק במקומות האלה נבחן חופש הביטוי, וכרגע ציונו במבחן הדמוקרטי הוא נכשל. ההבדל בין אמירה בארבע עיניים, או במסגרת חברתית לפוסט בפייסבוק, הוא ההבדל בין חופש הביטוי לטרור ברשת והסתה. זה בדיוק ההבדל בין להגיד על פיצוחים בשישי בערב כי  את מי שמטריד צריך להרוג, לבין לכתוב את זה בפוסט הקורא לאנשים לעשות כן. התרת דם, היא התרת דם היא התרת דם!!

בתוך כל הוידויים ברשת – חלקם מדוייקים וחלקם פחות – אני לא יודע לשפוט מה נכון ומה לא, אבל גם אתם לא!!! וזה בדיוק העניין, אף אחד לא יכול לדעת מה נכון ומה לא, ובאווירת ה”עליהום” הכללית שום יחצ”ן לא יציע לגבר לא להתיישר עם תסמונת העדר ולא לומר “טעיתי, מתנצל אם מישהי נפגעה,” להתפטר ולעצור את מחול השדים בחסות תסמונת העדר הנוכחית. גורלם של הגברים המואשמים לשווא חשוב בדיוק כמו גורלן של המוטרדות. שניהם זכאים לדין צדק. הטרידו אותך ? גשי למשטרה והגישי תלונה, אל תוותרי עד שהבירור יגיע לבית משפט – שם המקום לבירור האמת, גם אם התהליך מכאיב ולא נעים – ככה זה בעולם האמיתי – ואם אכן יוכח משפטית טיעונך שיענישו את הנבל בכל חומרת הדין . בכל מקרה מעבר לטראומה האנושית, הטרגדיה כאן היא חברתית וקוראים לה – תסמונת העדר, או החיים כפוסט.

תגובה אחת בנושא “החיים כפוסט”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *