החיים והמוות ביד החשבון

“אבא מה עשית? “

” שרוליק מה שלומך?”

“אבא מה עשית? מה עשית??”( מבוהל)

“מתי הגעת הביתה?”

” אבא מה עשית?? אני לא אוהב את המבט הזה”

” מה שלום מוריה והילדים?”

” אבא תסתכל עליי קיבינימט, תעצור רגע ותסתכל עליי !!! מה עשית??”

” אל תצעק עליי!! שלא תעיז בחיים שלך לצעוק עליי, אני אבא שלך לא איזה סטודנטית שמאוהבת במרצה שלה.”

” תגיד  שתית פה את שלושת בקבוקי העראק שבכיור?”
” אתה לא המרצה שלי ואתה לא בחברת ההיי טק שלך, אני אבא שלך ואליי תדבר בכבוד!!”

“אלוהים אתה כולך מסריח מעראק, מה עשית??

” בשביל מי אני צריך להריח טוב אמא שלך כבר לא פה.”

מתיישב מדבר בשקט סוער “אבא, אני מתחנן, מה עשית?”

“שום דבר מה אתה חושב שעשיתי?.”

“אבא תסתכל עליי רגע, תהיה איתי …. בעצם בוא בוא נשטוף פנים.”

“שום לשטוף פנים אני בסדר עזוב אותי”

” כמה זמן לא התקלחת? מתי התגלחת? בוא נלך נחליף את הטרנינג הישן הזה במשהו שנראה יותר טוב. בוא נתקלח תתגלח צחצח שיניים,  קצת “ברוט” כמו שאתה אוהב תראה תרגיש יותר טוב!!”

“אל תבלבל תמוח ואל תתנשא עליי יא פישר’

“אבא, דיברתי עם תום, הוא אמר שלי שביקשת שיגיע אליך עם תיק גדול זה נכון? “

“לסבא מותר לבקש מהנכד שלו שיבוא לבקר אותו , עד כמה שבדקתי זה לא אסור. הנכד שגר 300 מטר מסבא שלו ולא בא לבקר אותו כי אבא שלו לא חושב שזה מספיק חשוב.”

” אבא עזוב את זה עכשיו. תומי הוא נער על הרצף הוא לא יודע לשקר, הוא אמר לי שאתמול כשמוריה ואני ישנו צהריים ביקשת ממנו שבתיק ישים את הנשק שלי מהמילואים, יחד עם תחפושת ספיידרמן ויגיע אליך. זה נכון אבא?”

“ואם כן אז מה?!”
” אבא אהוב שלי מה עשית?? מה עשית??”
“עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות!!”

” אבא אתה חקלאי לא שודד, מה עשית? השתגעת ?!,! לשדוד סניף דואר 15 קילומטר מכאן?? לירות שלושה כדורים ולפצוע קשה את עליזה  הפקידה?? אבא מה עובר עליך??”

“באמת מה איתה ? הרובה פתאום ירה, שמתי לה תחבושת וקראתי למגן דוד אחרי שיצאתי משם, מסכנה אישה טובה.”

” אבא תגיד לי אתה מטורף? אתה משוגע? מה לעזאזל נסגר איתך? מזל שאמא לא כאן לראות את זה.”

” את זה מזל שאמא לא כאן לראות? יא חתיכת פישר מי אתה בכלל שתרצה לי? יא חוצפן !! מזל שאמא לא כאן ולא רואה אותי שבועות שלמים לבד בתוך ארבע קירות בלי שאף אחד בא, לא מתקשר לא מתעניין,  מזל שאמא לא כאן כשימים שלמים אני אוכל פרכית ואשל כי אין לי משהו יותר טוב לאכול, מזל שאמא לא כאן כשאני רועד מקור ולא מדליק חימום כי אין לי כסף לחשמל, מזל שאמא שלא כאן לראות את הבן האהוב שלה שגר בבית בתוך הנחלה שאבא שלו נתן לו כבן ממשיך לא מגיע כבר למעלה משנתיים, ולא מעניין אותו  אם אבא שלו חי או מת, רק בגלל שבויכוח פוליטי מטומטם האבא הזה שגידל וחינך אותו, האבא הזה שהיה יוצא מהבית לפני עלות השחר בשביל לעבוד את האדמה שתשים לו אוכל על השולחן והיה חוסך מהאוכל שלו כדי שהבן הזה ילמד ויהיה מרצה חשוב למחשבים  ובעל חברה מצליחה, האבא הזה הרים קול כמו מטומטם על הבן האהוב שלו והבן הזה לא השכיל פעם אחת למחול לו, פעם אחת!! אחרי כל השנים האלה , פעם מזדיינת אחת!!!. באמת מזל שאמא לא פה. הבן הזה שגר 300 מטר ממני בנחלה שאני נתתי לו הבן הזה, הגאון, לא הבין שכשלא עובדים בנחלה כי אין עובדים כי יש מלחמה אין גידולים ויש רק הוצאות ובלי הכנסות המצב נהיה מחורבן, וכשמצב כל כך מחורבן ובאים לקחת מיהודי בן 89 את הדבר היחיד שנשאר לו , הנחלה שבה הוא נולד בה נולדו לו ילדיו, זה כבר היה צעד אחד רחוק מדי, עד כאן!! עד הנחלה!!  המדינה הזו לקחה ממני הכל, את אחי קברתי בהתשה בתעלה, את אמא עם המחלה הארורה והתרופות שמחוץ לסל , את הבן שלי, שקראתי לו ישראל מרוב אהבה אליה איבדתי בגלל ויכוח פוליטי מטומטם,  ועכשיו, עכשיו את הנחלה שלא מצליחה להחזיק את עצמה כי כל העובדים ברחו כי יש מלחמה, וכמה שעות ביום יכול כבר יהודי בן 89 לעבוד?” אז כן לקחתי הלוואה בשוק אפור ולא יכלתי להחזיר, אז הלכתי לבנק הדואר כדי לקחת את מה ששלי את המיסים ששילמתי שבעים שנה כמעט, את הנכות ממלחמת סיני שמעולם לא תבעתי, אז כן הלכתי לקחת את מה ששלי, כדי להציל את הדבר היחיד שנשאר לי  ולא, אני לא מתנצל על זה, שהם יתנצלו בפניי.”
(בשקט מחזיק תראש) “כמה אתה חייב?”
“5 מליון שח.”
“אז למה לא אמרת? הייתי מוכר את הדירה בגבעתיים והיינו סוגרים את זה.’

(צועק)” למה לא אמרתי?… לא אמרתי למי? למנשה מהבנק אמרתי הוא אמר שזה כבר לא מעניין אותו ושהוא חייב כסף בחשבון, לאלברט המלווה בריבית אמרתי  הוא נתן לי 48 שעות לפנות את הנחלה, לארבע קירות כאן דווקא אמרתי, לאמא ? לאמא אמרתי כל כך הרבה שבטח נמאס לה ממני שם למעלה, אמרתי לכל מי שהיה איתי בקשר.”

“אבא לך תביא ת’נשק נגיע למשטרה ניקח לך עורך דין ונוציא אותך מזה איכשהו.”

“אני לא הולך לשום משטרה, אני לא הולך לבית משפט ואחרי זה לכלא. אני לא הולך לגמור את החיים שלי כמו עכבר או כמו עבריין.”

” אבא לך תביא את הנשק אני צריך אותו, אני צריך לחזור למילואים.” בטרנינג כחול מהוהה שיער שלא נחפף שבועות פנים דוקרניות מזיפים ונעלי בית חמות (קיפי) הוא קם לאיטו מכורסת הסלון עליה התיישב והחל לפסוע בצעדים קטנטנים לעבר חדר השינה.

צילצול בדלת

שרוליק ניגש לפתוח , שני שוטרים קהילתיים במבט תמהון טבול בחשד.

“שרוליק אתה לבד כאן?”
“לא, עם אבא שלי למה?”

” לא רחוק מכאן היה בצהריים שוד בסניף דואר, נשדדו 7.2 מיליון ש”ח ויש פצועה אחת.
<span;> לפי התיאורים זה אבא שלך. הליכה איטית שפופה בתחפושת ספיידרמן. הבדיקה הבליסטית הצביעה על הנשק שלך מהמילואים, הרכב הנמלט זוהה כשלו כי רשמו מספר והרכב צולם בחמש מצלמות רחוב שונות כשהוא נהוג על ידי ספיידרמן, הנייד שצילצל למגן דוד להודיע זוהה כשל אבא שלך והקול בהקלטה אמנם משובש בגלל בעיות קליטה אבל קרוב לוודאי שהוא של אבא שלך.  עשינו אחד ועוד אחד והבנו שאנחנו צריכים את אבא לתשאול.

” אין לכם זיהוי ודאי ואתם יודעים למה ? כי לא אבא עשה את זה, אני עשיתי את זה! אני ביצעתי את השוד, חשבתי שהתחפושת הרכב יעשו את העבודה, מסתבר שלא!!”

“שרוליק, אתה חבר, ואני מדבר איתך עכשיו כמו חבר לא כמו שוטר, אתה מבין מה אתה עושה?” אנחנו יודעים שזה הוא!!”

“זה לא הוא זה אני !!”

“שרוליק אחי….”
“סתום תפה אני אומר לך זה אני .”

“שים לו אזיקים.”  שוטר צעיר כופת אותו באזיקים ארבעה צעדים ממפתן הדלת בואך בניידת מזעזע רעש יריה בודדת את השלווה הכפרית.

ריצת אמוק מטורפת של שני שוטרים ומרצה כפות באזיקים מסתיימת בגופה מנוקבת כדור בראש שותת דם שמוטה על מיטה לא מסודרת, ועל מראות חדר השינה נכתב באודם נשי ” החיים והמוות ביד החשבון, ארץ אוכלת יושביה.”

300 מטר משם תומי מעיר את מוריה “אמא אמא תראי מה סבא נתן לי,” פותח תיק גדול מרופד שטרות כסף.

3 תגובות בנושא “החיים והמוות ביד החשבון”

  1. אח יקר , את כל השיט שקורה פה בסיפור אחד …אנא רחמנות….יוצא מן הכלל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *