החגים החדשים

כילד מלמדים אותך שיש שני סוגי חגים: מדאורייתא ומדרבנן, כשאתה גודל אתה מתוודע לסוג שלישי: חג מדמעיקים – מדובר בסוג חדש ניו אייג'י של חג אשר לא ברור מדוע חוגגים אותו ולמי? ואם כבר יש מצוות הרי הן ניצבות ברחוב מוזר פינת מטורלל.

 
יום השקר הבינלאומי – בשביל זה צריך יום? יש לנו שנה שלמה עם פוליטיקאים חזאים סוקרי בחירות ושאר מרעין בישין, אשר מקיימים את המצווה בדבקות של בחור כויילל, ומקפידים עליה קלה כחמורה.

 
חג הפועלים – שזה לכשעצמו אוקסימורון כשמדובר במדינת היהודים, מי באמת עובד כאן? אם נקרא לו בשמו האמיתי הרי מדובר בחג "העובדים לעובדים שלא עובדים", כי העובדים האמיתיים ממתינים שהחג יסתיים על מנת לנקות את כל החגיגה. החוגגים סולידריות מעמדית מגיעים בנעליים המיוצרות על ידי פועלי כפיה סינים, לבושים בג'ינס שנתפר על ידי ילדים תאילנדים בתנאי עבדות. פועלי כל העולם התאחדו…או לפחות התלבשו במותגים מובילים.

 
ואז מגיע יום המשפחה, אגב אצל מי אתם עושים את החג השנה? עשיתם כבר וי על המריבה החצי שנתית? איזה מזל שעכשיו גם צריך לחגוג את זה!! וכבר הגעתם לחג מי יושב איפה? ומי בר המזל שיושב על השבר הסורי אפריקאי, שבחיבור בין השולחנות, שם יש הבדלי גבהים ורגל השולחן ממש בין הרגליים שלו כשהוא מזייף חיוך ומצהיר כי זה לא מפריע. דווקא כיף משפחה יש הרבה מה לחגוג. בעיקר לחגוג את זה שעברנו עוד ערב בלי לרצוח אף אחד .

 
אחרי כל זה אנחנו מוכנים ל"יום האישה", מה זה? מה חוגגים כאן? קיום נשים בעולם?? (באמאשלי אם אני אשמע מישהו עונה "העצמה" אני מגיע אליו הביתה) כאילו שיש אלטרנטיבה?? מדובר בחג שהוא כל כולו שיר הלל לאיכות הנשית, אותה איכות שאתה מהלל יום, אחרי יום, אחרי יום, אחרי יום, במהלך 365 ימים ולילות ארוכים עכשיו, ביום הזה, אתה מתמקד בהילולה הזו. אתה מגיע עם פרחים ובושם על מצע חיוך רחב, והיא הרי תזכור שאתמול הבטחת ולא קיימת לזרוק זבל. כן ככה זה כשאתה מתמודד עם איכויות של מחשב על. (אתה רווק? חכה חכה, וכן…..גם החברה שלך תהיה כזו…תרגיע). התשובה הגברית המוחצת היא תשעה באב, שהוא יום צום ותענית, וכן זה מדרבנן – גאונים!! היא לקחה תבית תאוטו ילדים ואני את החוט מאריך…כזה.

 
אחרי כל זה נחגוג את יום המורה – כן, אותה אוכלוסיה המצעידה אותנו פעם אחר פעם ובעקביות מרשימה אל תחתית מבדקי הפיזה הבינלאומי, אותה אוכלוסיה שמקפידה למרר את חיי היקרים לך מכל, ואותו סקטור בעל דיבור מוזר ומורי, העובד את מספר ימי העבודה הנמוך במשק – לו אנחנו חוגגים. מי שאת השכלתו רכש במערכת הזו – לא פלא שחוגג לה. בכל שנה שעוברת החג הופך לקרנבל של ממש בו נוטלים חלק: תלמידים, מורים, הנהלה, ועד הורים – אופס – הנהגת הורים, פוליטיקאים ברמות שונות ונספחים החפצים בקרואסון קר מהסופר, ותותית חמה, שהשרת – אופס – סמנכ"ל לוגיסטיקה , שכח לשים במקרר.

 
בהמשך בא עלינו לטובה יום כדור הארץ שהוא חגיגה ל…..כדור הארץ, המצווה המרכזית היא להגיע עם רכב מזהם להפגנה נגד זיהום , לכבות אורות לחצי שעה על מנת לחסוך בחשמל, ואז על במה מוארת בהגזמה ועם סאונד ואפקטים שלקוחים מהופעה של ביונסה ינאם פעיל איכות הסביבה שיטיף לחסכון באנרגיה, יסיים ירד לג'יפ ויסע .

 
לסיום סקירתנו השארנו את הדובדבן, או יותר נכון, האצטרובל – יום המעשים הטובים – או ליתר דיוק – יום המעשים הצבועים. כאן מיעוט פריוולגי עושק עתיר הון משאבים וחוצפה, רותם לטובת מירוק המצפון אוכלוסיות קשות יום, כדי לסייע באופן חד פעמי לאוכלוסיות אותם המיעוט עושק על בסיס קבוע. על כל אלה מנצחת גברת "השינוי מתחיל בתוכי", גברתי כמו שכבר כתבתי בעבר – את לא שלגייה את הזאב הרע – את לא דרדסית את גרגמל!!

 
נוכח כל האמור לעיל אני מציע מספר חגים נוספים דוגמת יום פקיד הבנק – יום בו נשלם עמלות עו"ש גבוהות עוד יותר וריביות נשך מופקעות, כדי לממן קייטנות מוזלות לנכדיו של הפקיד העושה לילות כימים על מנת להפוך את חיינו לגיהנום, יום המוסכניק – יום בו סופסוף מישהו יגיד לנו מה זה אלטרנטור, יום הארנונה בו נשלם ארנונה גבוהה יותר רק על מנת לחגוג את היום הזה בהופעה של איל גולן. יום מס הכנסה בו נשלם קצת יותר על מנת לממן תוספת שכר הגונה לחברי הכנסת העמלים יומם וליל על מנת להפחית ריאלית את קצבאות הנכות.

 
אולי זה בגלל שאני מיושן, אולי זה בגלל שנולדתי ביום הקשיש הבינלאומי (ידעתם שיש יום כזה?), אני מעדיף את דאורייתא ודרבנן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *