האמנם

כשאבי האזין לגרסה של סרנגה ל’האמנם?’ הוא היה במונית בדרכו לשדה התעופה. בפעם הראשונה שהתאהב בשיר היה בגן כאשר אחיו הגדולים שכחו לקחת אותו והוא נתקע עם אילנה עוזרת הגננת המוזרה שהיית מסתובבת בגן במשקפי שמש, ויסמין הילדה הקטנה עם קוקיות הפרפר הג’ינג’יות. אבי הרגיש הכי זנוח בעולם אחרי שראה ילד אחר ילד יוצא מהגן יד ביד עם אמא ורק הוא יושב על ספסל חורק מנופף לשלום לחבר אחר חבר ומביט סביב לגן המתרוקן. אט אט חילחלה ההבנה כי הוא כאן כדי להישאר. בנעלי גלי שחורות וגבוהות, מכנסיים קצרים כחולים וחולצה ירוקה, ישב נבוך בקצה הספסל החורק.

בגן הריק נשארו אילנה יסמין ואבי. ‘ אתם תהיו העוזרים המיוחדים שלי לסידור הגן’ לקחה אילנה פיקוד. ‘אני אגלה לכם סוד כי אתם העוזרים המיוחדים שלי, כדי לשמור על מצב רוח אני שותה מים מרים ושומעת את השיר הכי יפה בעולם הכי חזק.’ היא עלתה על כיסא בנעלי בובה וחצאית מקסי קרם וחולצה לבנה התמתחה והורידה מגג ארונות המטבח בקבוק עם נוזל שקוף. היא ירדה מהכיסא סובבה את הפקק ולגמה מהבקבוק. הגיע אל הטייפ סובבה את כפתור הווליום למקסימום, מהתיק שלה היא הוציאה קלטת הרכיבה אותה על שתי הקרניים הקטנות אחר כך סגרה עליהם את הדלת ולחצה על המשולש . מהרמקולים שאגה בקולי קולות אלברשטיין “האומנם” שוב ושוב. בהתחלה אבי ויסמין נבהלו אבל ככל שנקפו מחוגי השעון מפלס ההנאה עלה והחשש שקע לקרקעית כמו בוץ בקפה,כמו בוצה בביצה.

אילנה התחילה לרקוד כשהיא מנקה את הגן והמחול עם המגב והדלי היו מדבקים. יסמין ואבי בהתחלה הצטרפו בביישנות אבל כאשר אילנה השתחררה והתחילה לצרוח את המילים הם השתגעו איתה וכל כך נהנו. כאשר אילנה הורידה את המשקפיים היא נראתה אפילו יותר מוזרה כי היא איפרה רק עין אחת, מי מאפרת רק עין אחת? אבל כשהמוזרה שמחה למי איכפת מהמוזרות. היא לימדה אותם לשטוף כלים ולהתיז מים, להתגלש על מים עם סבון של ספונג’ה, לרקוד על השולחן ואחר כך לנקות בלי שאף אחד ירגיש. הם למדו את כל הדברים שאסור ללמד בגן. היא לימדה אותם קללות בכל מיני שפות כדי שכשהם מקללים האנשים החשובים לא יבינו. אפילו רותי הגננת לא מבינה כשאילנה מקללת אותה בבוכרית. זה כל כך הצחיק אותם שהם התחילו לומר ‘בן זונה’ אחת לשני התגלגלו מצחוק, והתחילו להרגיש את המוזר הזה בבטן שיש לאנשים גדולים כשהם רואים מישהו מיוחד. ‘גם את החבר שלך את מקללת ככה? ” ציחקקה יסמין

‘לא, לא מה פתאום, אלוהים ישמור, את יעקב בעלי אני מקללת בלב כשהוא ממש כועס כי הוא מבין את כל הקללות בכל השפות וזה רק מעצבן אותו יותר, ואת יעקב אסור לעצבן.’

בפעם השלישית שאילנה לחצה על המשולש הקטן של הטייפ כדי לגרום לחוה לשאול שוב האומנם? נשמע צילצול מהשער החיצוני. אחותו של אבי ואמא של יסמין המתינו שם לאסוף את ילדיהן ממחלקת אבידות ומציאות של גן רותי. אילנה אספה את יסמין ואבי בחיבוק עז ואמרה להם בהבל פה ריחני ‘ זה יהיה הסוד שלנו לעולם אל תגלו מה שהיה כאן אנחנו הקבוצה הסודית. נשבעים? אבי אילנה ויסמין שילבו זרת לזרת בקוד סודי התחבקו צעקו’ נשבעים’ ויצאו אל העולם שבחוץ. מרחוק הם הבחינו שדרך חלון מסורג אילנה מביטה בהם ודומעת. המבטים שהוחלפו בין שניהם כל הדרך אל מדרגות הכניסה לגן המתיקו סוד מעוטר בסימן שאלה. כעוזרים נאמנים הם לא דיברו על היום המאושר ביותר בגן עם איש, ואפילו שידעו איפה מחביאה אילנה את המים עם הריח הם לא גילו לאף אחד, ואפילו פעם שהיה ג’וק על גג ארון המטבח אבי היה גיבור טיפס והעיף אותו כדי שאף אחד לא יגלה את הסוד המוחבא למעלה. הדמעה ההיא מהחלון נספגה להם בעור כמו צלקת והתחושה הזו בבטן של גדולים ליוותה אותם כמו צל.

שנים כמו אבק ברוח עפות לכל עבר. עשרים וארבע שנים אחרי אותו יום של אושר מוקרם במרור, בפאב מקומי על הבר בשיחה מלאת טוסטסטרון עם ברמנית מצודדת בין צ’ייסר ערק לבירה שתשטוף את החריפות מתפאר בעסק המשגשג של מצלמות אבטחה הנמצא על סף מכירה לענקית אמריקאית ומחייב אותו לנהל אותו מהדוד סם בחמש השנים הקרובות. מצידו השני של הדלפק קול נשי מבתק את האידיליה.
‘אבי? ‘ הוא מסב את ראשו בחושך מעושן עם פסקול של בארי וואייט.
‘ פנית אליי? ‘
‘ אם אני אקלל אותך בבוכרית נראה לי תכיר’
‘ יסמין?? ‘ הוא שאג לצ’ייסר השלישי, כך כשקופידון כותב תסריט אפילו הסיטרא אחרא לא רוצה לקלקל. לשניהם ברור כי הדבר היחיד המתבקש מלבד מימוש הצ’ק הדחוי שנכתב אי שם בין ספונג’ה לכלים בין שירה בקולות של האמנם ל’בן זונה’ בשלל שפות, הוא איתורה של השדכנית.

מבצע בלשי לא פשוט איתר בתום חודש של עבודה מאומצת אישה שבורה בתוך בניין יוקרתי מול הים. בהפתעה הם הגיעו והקישו בדלת הוא בנעלי נייקי שחורות מכנסיים כחולים וקצרים וחולצה ירוקה שקנה במיוחד, ויסמין עם קוקיות פרפר ג’ ינג’יות. מצידה השני של הדלת נשמע ‘מי זה?’ חשדני, לא קשה היה להבחין כי מעיינית הדלת נשלח מבט שיוודא כי מדובר אכן בשותפים לברית מקדמא דנא. בטרנינגג אופנתי ומשקפי שמש נפתחה הדלת ויחד איתה ארובות העיניים. נוסטלגיה ועידכונים קללות בשלל שפות ובדיחות פנימיות נעצרו באחת כשאבי היישיר מבט אל אילנה הושיט יד עדינה אל פניה, הסיר מהם את משקפי השמש ושאל בשקט ‘אילנה מה עניינים?’
‘ אהה זה כלום סתם נפלתי?’
‘אילנה…’
‘ באמת נו…’
‘אילנה אנחנו לא הילדים בגן, דברי אלינו.’ היישירה אליה מבט יסמין
‘יעקב סמנכל בחברה בורסאית גדולה, כמו שאת רואה אנחנו חיים טוב בית גדול בשכונה טובה נוסעים לחו’ל כל רבעון לסופש, מסודרים כלכלית…אבל יש לזה מחיר הוא כל הזמן לחוץ מהעבודה ותוסיפי לזה את התסכול שאני לא יכולה להביא ילדים… זו התוצאה. ‘
‘אני מגיע מחר בבוקר ופותר את זה’.
‘לא אני אוהבת אותו אל תיגע בו, בלעדיו אין לי כלום,’
‘אל דאגה אף אחד לא יגע בו אבל זה יפסק תוך חודש. תשאירי לי מפתח ומחר בבוקר את שותה קפה עם יסמין.’

אל משרדו המעוצב במעלה מגדל משרדים תל אביבי אופנתי  בעקבי סטילטו חצאית עיפרון צהבהבה וחולצה לבנה צמודה מדיי נכנסת מרב הרלשית.
‘קובי זה הגיע עכשיו עם שליח’
‘ מה זה? ‘
‘ לא יודעת זה נראה כמו דיסק און קי. אבל רשום עליו אישי אז לא פתחתי. ‘
הוא מרוקן את המעטפה מתוכנה ממנה נופלת מעטפה נוספת ודיסק און קי. על המעטפה נכתב ‘קודם המחשב אחר כך אני’.
סרטון אלים המלווה בזעקות שבר נשיות שזירתו מוכרת לו היטב ואת גיבוריו לא התקשה לזהות, כל כך מוחשי שאפילו ריח הוודקה ריחף באויר.’

עם סיום הסרטון בן 26 דקות עלתה הכתובית הבאה
” במעטפה הנלווית יש שני וואצ’רים משולמים, האחד לסדנא לטיפול בכעסים והשני לעשרים מפגשים עם פסיכיאטר המתמחה בדיוק בבעיה ממנה אתה סובל, עד אז אתה לא רואה את אילנה, היא בריאה במקום בטוח…. אהה ואם לא תעשה את כבר מיום ראשון הקרוב בבוקר ביום שני את הקליפ הנהדר הזה יקבלו כל מועצת המנהלים, כל הכתבים הכלכליים, משטרת ישראל, אמא שלך, האחים והאחיות שלך, בית הכנסת בו אתה מתפלל וכל השכנים בבניין המפואר בו אתה גר וגם כל השכנים בבניין המשרדים השווה שלך. אחרי שאקבל דיווח שביצעת תקבל חזרה את אילנה. אם אתה רוצה לבדוק את הרצינות שלי סע לקבר אביך חפש במתקן לנרות ממתין שם דיסק און קי עם אותו סרטון. בהצלחה.’

המונית עצרה בשער 3 בנתב’ג ממנה ירד מנכל צעיר בדרך לאקזיט של חייו. בתור לבידוק הבטחוני לניו יורק עם טיסת המשך לסינסניטי המתינו לו שתי נשים האחת עם משקפי שמש והשניה עם זוג קוקיות פרפר ג’ינג’יות.

האמנם/לאה גולדברג

הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,
וּמַחְשׂוֹף כַּף רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,
אוֹ שִׁלְפֵי שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.

אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת
עַל כְּתֵפַיִךְ חָזֵךְ צַוָּארֵךְ וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּךְ הַשֶּׁקֶט
כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשׁוֹם וְרָגוֹעַ,
וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,
וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ,
וּמֻתָּר וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.

אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט
הַשְּׂרֵפוֹת בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם.
וּבְיֹשֶׁר-לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת
כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים כְּאַחַד הָאָדָם.

5 תגובות בנושא “האמנם”

  1. סיפור מרגש ועם מוסר השכל חשוב. כל הכבוד על הכתיבה המרתקת בנושא כל כך חשוב של אלימות המשפחה.

  2. כתבת כל כך יפה, הלוואי והיו הדברים פשוטים עד כדי כך.
    תענוג לקרוא כל סיפור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *