האלופים והמעודדת

טיק טק – טיק טק

שבועות של המתנה הגיעו לקיצם. המתנה מורטת עצבים הרקיע שחקים עת עלו הכוכבים על יצועם באישון ליל.  לילה טרוף שינה בו תוכנן כל מהלך “פריים ביי פריים” ברזולוציית  HD  . תפילת “הנץ” ופיוטי שחרית בישמו את האוויר בשעה שנשואי ההערצה דרוכים כקפיץ, ויפים כאלים יווניים צחצחו את שאריות המתח מהשיניים והחלו בהכנת הגוף והנפש לקראת האתגר העומד להגדיר את עתידם כאושיית תרבות מקומית.
השעות חלפו בעצלתיים ואת המתח ניתן היה לחתוך בסכין. מחוגי השעון זחלו לאיטם אל שעת השין הבלתי נמנעת. אט אט  טיפטפו אל ההיכל, כאשר כניסתו של כל אחד מהם יצקה   עוד קורט דרמה להתרחשות הטעונה בלאו הכי.
האולטראס בטריבונה מצויידים במיטב התופים המשרוקיות והוובזלות שיש לשוק הבינלאומי להציע. עוצמת הרעש השתוותה רק לעוצמת המתח. שירי עידוד וליווי מוסיקלי מחריש אוזניים קידם את פני האורחים, זעקות עידוד מטורפות ליוו את עליית העשויים ללא חת לפרקט.

שריקת הפתיחה

שריקת הפתיחה מצאה את צוות העידוד מוכן.  צחצוח מיתרי הקול לצד תרגולות השירה הוכיחו כי השתלמו .  גברת בגיל העמידה נעמדה כאחרונת התגרנים בשוק ומיד לאחר שוידאה כי המטרה היא להשחיל את החפץ העגול דרך הטבעת המרושתת, החלה מבקרת  את האיש במשרוקית  זעקה אל אליו בשפתה הצבעונית ” יא חתיכת עוואר מפגר היה פאוול,  אין לך מושג .”  אכן דמות ססגונית.
המתח והלחץ עושים את שלהם גם על הטובים ביותר. כדורים עפו לכל עבר, בפסקי הזמן  שירטט המאמן על לוח מחיק תרגילים שאיש לא הבין , הוא צעק באנגלית שמות של תרגילים וקיבל בתגובה מבטי תמהון של שחקניו שפשוט לא מבינים את השפה. קשיים בכדרור לצד מסירות ללא כתובת, זריקות לסל שלא התקרבו לטבעת הגבירו את תחושת החרדה אצל המושבעות שבצופות. כך היא נעמדה למול יציע שלם “שופט יא בן של זונה היה פאול תוקף ” ואז וידאה כי אנחנו בגופיות הלבנות ותוקפים שמאלה. “מעכשיו אתה הולך לבד , אבאל’ה, לא מוסר לאף אחד!” הנחתה את השחקן המועדף עליה. אכן פרשנות מקצועית.

השעון תיקתק את המתח לאחור והשניות שחלפו סימנו את ההפי אנד הבלתי נמנע . קטרזיס של שמחה שלוחת רסן עמד להתפרץ , לא לפני שהמושבעת שבאוהדות תאיר את עינינו בתובנה אריסטוטלית ותאבחן כי מגיע לנו לנצח, כי היריב עשה הכל על מנת להפריע לנו ובכלל “מה זה הגודל הזה הם נראים כמו סוסים – רמאים”. אכן דמות פדגוגית.

אפילוג

ואז הגיע הבאזר הגורלי , ניצחון גדול, we are the champions הנצחי נוגן ברקע. השחקנים עלו על גב אביהם השבור וגזרו רשתות. כך לקחנו את אליפות הכדורסל של כיתות ג’ במחוז שילב והחיתולים. “אין אין בשבילי כדורסל זה קודם כל חינוך ” תיבלה את החוויה החד פעמית, הססגונית מהיציע, כשהיא מאלצת את מושא החינוך ל”סחוב” את הגביע הביתה כי הוא קלע הכי הרבה והקבוצה היא כלום בלעדיו. כך זכינו פעמיים פעם, באליפות, ופעם בכך שיש לנו מועמדת לפרס ישראל בחינוך .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *