ג’קו

את המחזה הזה קשה היה קשה לפספס, אפילו חשכת הליל ואדי האלכוהול לא יכלו להבליע . בכביש ישבה מישהי בשמלת מיני אלגנטית ונעלי עקב וגוננה על פניה כאשר מעליה עמד גבר אלמוני והפליא בה את מכותיו. הוא משך בשערה הארוך ותוך כדי התקפת אמוק לא הפסיק מלאגרף את פניה משנשכבה ארצה מעוצמת האגרופים הברנש לא הפסיק אלא רק החליף אגרופים בבעיטות בכל גופה. העוברים והשבים משימים עצמם כלא רואים, מדי פעם נשמעת קריאה ‘די עזוב אותה’ אך לא מעבר לזה.

מפאב רעשני בקרן הרחוב יוצא ג’קו אחרי המפגש השבועי הקבוע בימי חמישי של עובדי בית הדפוס בו הוא מכלה את ימיו. אחרי ארבע קרלסברג שניים גריי גוס בוטנים כבד קצוץ והרבה צחוקים, הוא עוזב את המקום ומתקדם לאיטו לעבר היונדאי הישנה שממתינה לו בחניון הסמוך. חיקוי זול ובלוי של אדידס שחורות, המאכלסות גרבי ספורט לבנות, ג’ינס מיושן מקופל מעל הנעליים וחולצה ירוקה ומכופתרת מחוץ לג’ינס המסתירה גופיית סבא וכרס. הוא מתקדם אט אט ומסב את תשומת ליבו לקללות שמגיעות ממרכז הכביש שאחוריו. הוא מביט מבעד לכתף שמאל ונחשף להתעללות המתרחשת כעשרים מטר אחריו. החזיון לא מותיר לו ברירה והוא מחיש צעדיו אל זירת האירוע. מתנשף הוא מגיע למקום.
“אחי מה נסגר איתך עזוב אותה.”
“לך מפה זקן אל תתערב.”
“עזוב אותה נו…”
סכין קפיצית נשלפת על ידי המכה שהטי שירט הלבן שעליו מוכתמת בדמה של מי שמוטלת לרגליו.
“לך מפה כבר… לך.”
ג’קו מרים ידיו בכניעה ופוסע אחורה, והמכה חוזר לסורו. על המדרכה הוא מוצא קרש בניין שבור מרים אותו ורץ כשבעה מטר מהמדרכה עד למרכז הכביש ומכה בעוצמה בגבו של הטי שירט הלבן, מפיל אותו ארצה נותן לו בעיטה,
“יאללה לך”
רעש סירנות משכנע את הבריון לברוח,
” חכה יא בן זונה חכה חכה” ונעלם בחשיכה. ג’קו זורק את הקרש מתיישב ליד הבחורה ומנסה לסייע. זוג שוטרים יוצאים מניידת חמושים בטייזר ומבקשים ממנו להתרחק לרדת על ברכיו ולשלב ידיו מאחורי העורף, הוא נעתר לבקשתם.

אמבולנס מפלח את החלל ברעש סירנה מהול בבלימה. אדי האלכוהול משאירים את ג’קו לילה בחקירת משטרה, רק לאחר קבלת מידע מוצלב המאשר את גירסתו מחקירת הקורבן מביא לשיחרורו. במקום לחזור לביתו בטרם אשמורת שלישית תסתיים הוא ממהר למיון.

לאחר דין ודברים תקיף בקבלה הוא מצליח לאתר את הגברת וניגש אליה בזהירות.
“את בסדר?” הוא לוחש לתחבושות המקיפות את ראשה. היא דומעת ומהעין הפקוחה.
“יהיה בסדר מותק יהיה בסדר, את רוצה שאתקשר למישהו? אבא? אמא? חבר? חברה? משפחה? מישהו?” היא מנידה את ראשה לשלילה.

“סליחה אנחנו מעלים אותה למחלקה.” הפטיר ביובש סניטר עייף. “נשמה אני הולך הביתה אחזור אחה”צ” אישון בודד מביט בו ודומע.
“תגיד” הוא לוחש לסניטר “איך קוראים לה?”
“רשום לי בטופס אלמונית” ומוביל אותה אל המעלית.

יומיים של שעות לצד מיטתה כאשר הוא סועד אותה והיא בדממה, מקבל עידכונים מרופאים דואג לתרופות מהאחיות. ביום ראשון הוא מגיע לאחר חצי יום עבודה. “מחר משחררים אותה!” אומרת לו האחות המטפלת בכניסה.

“איזה יופי, מותק האחות אמרה לי שמחר את הולכת הבייתה, יש לך בגדים?”
“אין לי” היא שוברת שתיקה של ימים בלחישה.
“אין לך בגדים?”
“אין לי בית” היא בוכה חרישית.
“אז תבואי אצלי, יש לי בית קטן. תחלימי אצלי ואז תלכי לאן שאת רוצה.”
“טוב”

יום שני בבוקר הוא מגיע עם תיק הכולל 6 זוגות תחתוני נשים 6 חזיות 2 ג’ינסים 8 טישרטים 6 זוגות גרבי ספורט טרנינג נעלי בית מצמר אדומות פתוחות מאחור עם פפיון פרווה לבן מקדימה ונעלי אדידס מזוייפות.
“הבאתי לך, שיהיה לך איך לצאת מפה.”
“איך ידעת מה המידה שלי? ”
( צוחק במבוכה) ” אתמול כשנרדמת לקחתי את השמלה שלך ונעלי העקב השבורות. הבוקר נכנסתי בפעם הראשונה בחיים לחנות לבגדי נשים הראתי להם את השמלה והמוכרת ידעה את המידה. אבל האמת – התפדחתי – מודה.

יאללה אני יוצא תתלבשי אני ממתין בחוץ. “הוא מסית את הוילון ויוצא את החדר. דקתיים אחר כך מוסת הוילון ואישה דמויית מלאך פצוע יוצאת ממנו. שיער גלי עד הכתפיים עיניים ירוקות על פנים חבולות ונאה גבוהה ונשית. לרגע נשימתו של ג’קו נעצרה, הוא מיהר לקחת ממנה את התיק.

“לאן נוסעים?” שאלה
” אליי, אם אין לך מקום אחר.”
“אליך?? אין לך אישה? ילדים??”
“לא, אני לבד בן 48 לא התחתנתי אף פעם, לא חברה לא ילדים – סוליקו. חבר בחברת עצמי.”
“ניסע אליך אבל בלי שטויות, הא?”
“חס ושלום מה פתאום בספר תורה את תהיי מלכה. תשני במיטה שלי ואני אשן בסלון. אל תדאגי שום דבר כזה לא יקרה. . את יכולה ללכת מתי שאת רוצה. אגב אני ג’קו”
(מחייכת).” היי ג’קו אני אנבל. ” יורדים למינוס שתיים במעלית נירוסטה איוושת גלגלי שיניים פותחת דלתות הזזה.” מינוס 2″ כרזה אלמונית מהתקרה. הליכה קצרה מסתיימת ליד יונדאי כסופה וישנה עם אין סוף פגיעות בפח.
“זה האוטו.” הוא פותח את תא המטען מכניס את תיק הביגוד וטורק אותו ברעש חזרה. מגיע לכיסא שליד הנהג פותח לה את הדלת היא נכנסת טריקה ברעש ממהר לצידו השני של הרכב נכנס טורק, שני שיעולים של הרכב והוא מונע. סיבוב בגלגלת הרדיו ויוצאים בליווי אריק אינשטיין וביאליק

“היא יושבה לחלון
וסורקה שערה
בעיניכם היא פרוצה
ובעיני היא ברה”

חדר מדרגות חשוך של בניין עמידר  מוביל לפלדלת ישנה עליה בטוש שחור כתוב ג’קו. בחדר השינה המתינו מצעים נקיים על’ מיטה וחצי’ מגבת חדשה מונחת על הפוך ועליה דף ממחברת בית ספר עליו כתוב ‘ברוכה הבאה’ ושוקולד פרה.
“ממש רציתי שזה יהיה כמו בבית מלון.”
היא מחייכת. “לגמרי מלון, רק שתדע זה רעיון רע לשים תמונה של פרה על מגבת לפני שאישה רואה את עצמה בעירום.”
“אההה לא לא לא לזה התכוונתי.”
“ג’קו הכל בסדר.”

למחרת בבוקר אנבל הקיצה והיא לבד בבית. בסלון הדירה מקופלת שמיכה סדין וכרית. במקרר ממתינות לה גבינות רכות לחם פרוס חומוס טחינה. יין ובירות. על שולחן המטבח המצופה שעוונית לבנה מונח עיתון של היום. ופתק בכתב יד ילדותי על דף שורות של מחברת אנגלית.” יום טוב”. אנאבל מחייכת. ומעבירה את יומה בטרנינג על הציר שבין המיטה לסלון.

שעות אחר צהריים, רעש מפתח במנעול הדלת נפתחת מעט ונדחפת על ידי רגל. ג’קו נכנס בידיו 2 שקיות גדולות ותיק בהצלב. הוא נכנס כולו התרגשות סוגר את הדלת עם הרגל מסתובב לעבר הבית שם בגרביים מכנסי טרנינג וטי שירט לבן היא עומדת ומביטה בו. נשימתו נעצרת שוב למראה הפלא הארכיטקטוני הניצב מולו מלוא הדרו. “הבאתי לנו אוכל סיני את בטח אוהבת אוכל סיני, נכון? ”
“אוכל סיני זה סבבה.”

בסיום ארוחת החמגשיות בטעם חמוץ מתוק הוא נעמד. “הבאתי לך משהו.” מהתיק שעימו נכנס הוא מוציא סלולארי חדש באריזה.
“זה בשבילך, מי יכול היום בלי פלאפון?”
“תודה ג’קו אבל זה נורא יקר לא צריך באמת שלא. ”
” שטויות 36 תשלומים זה יוצא כמעט כלום כל חודש. ”

” אז עכשיו כשיש לנו הזדמנות סוף סוף להכיר אז לי קוראים ג’קו כמו שאת יודעת אבל החבר’ה קוראים לי אריס כי אני דומה לאריס סאן. אני עוזר דפס בבית דפוס ליד המקום ש… הכרנו. כמו שאת רואה אני לא הטיפוס הכי אופנתי בעולם. פיאה בשנקל, שחור מתחת לציפורניים, יבלות בידיים, כרס משקפיים, לא מיליונר אבל ברוך השם לא רעב ללחם. וזה פעם ראשונה שיש אצלי בבית אישה. אני אף פעם לא התחתנתי ואפילו חברה אמיתית מאז פאני בגיל 29 לא הייתה לי. ואפילו היא כבר אמא לשלושה. אני מאוד שמח שאת פה. ”

“טוב תשמע ג’קו אני חייבת לדבר איתך. תראה, אני לא מי שאתה חושב שאני. אנבל זה השם המקצועי שלי בתעודת זהות אני ענת. ברחתי מהבית בגיל 15 כי ההורים חזרו בתשובה ולי חרדיות לא התאימה. אחרי שנה וחודשיים שגרתי ברחוב הכרתי את אלון, בהתחלה חשבתי שהוא חבר שלי אבל אז הוא החליט שנעבוד ביחד. כלומר הוא יעשה את המו”מ ואני אעבוד. לאט לאט הוא העלה את המחירים וכדי שאהיה שווה את זה הוא רשם אותי למכון כושר הלביש אותי בישם אותי, ונתן לי לחיות בארמון. ככה בימים הייתי מלכה ובלילות זונה. אבל זונה יקרה. אני גובה על שעה בין אלף לאלפיים דולר, ואנחנו מתחלקים אני לוקחת רבע וכל השאר אלון. ביום חמישי הוא שלח אותי לקליינט ששילם ים כסף בערך פי שש מהמחיר הרגיל . כשהגעתי למלון והעניינים התחילו להתחמם הוא הכניס עוד שני חברים לחדר, אני לא הסכמתי צעקתי ועשיתי בלגן. הוא הרים טלפון לאלון שהגיע התנצל הביא את מגי במקומי בחינם כשיצאנו הוא רתח ואמר שאני כפויית טובה והוא לא מאמין שאני עושה לו את זה. ” המשכנו לנסוע ואז אמרתי לו שאני רוצה להפסיק עם זה, ‘די נמאס לי’ . זה שרף לו את הפיוז, כמו שאני אומרת לו את זה הוא עוצר את הbmw הלבנה מוריד אותי ממנה ומתחיל לפוצץ אותי, ובגלל שאני מכירה אותו ואת הארגון שלו אני יודעת שאסור לי לצעוק או להתלונן במשטרה פשוט לאכול מכות לשתוק להתפלל לחכות שזה יגמר ולהמשיך הלאה…. אז אתה באת ושינית הכל. ”

” לא אכפת לי מה היית ומה עבר עלייך. לא שופט אותך, לא בוחן אותך, לא בודק אותך. אותי מעניין כאן ועכשיו. ואני שמח שאת כאן עכשיו.”

“ג’קו אתה איש טוב, ואת מה שעשית בשבילי אני לא אשכח לעולם אבל לא יהיה ביניינו כלום אף פעם.”
” לכי תדעי, גם שבתאי בעל הבית שלי אמר לי שבחיים לא אעבוד בבית הדפוס שלו והנה תראי אחרי שהתקשרתי אליו מלא פעמים הוא קיבל אותי לחודש נסיון בלי תשלום כעובד נקיון והיום תודה לאל אני כבר עוזר דפס. ”

” ג’קו לך מגיעה בחורה מהוגנת ולא זונה גם לא זונת צמרת.”
“מה פתאום כפרה עלייך, כשאני מסתכל עלייך אני רואה מלכה לא… המילה הזאת שאמרת. … אני לא העזתי לחלום על מישהי כמוך. את מתנה בשבילי. ”

שתיקה מביכה השתלטה.

” אני אפנה ”

” מה פתאום אני אפנה לכי את צריכה לנוח.” .

חצי שעה אחר כך שתי כוסות תה על שולחן בסלון. בוהים בטלוויזיה ג’קו מנקר. אנבל קמה ממקומה נעמדת מעליו הוא מביט בה בתמהון. בעיניים מלוחלחות “ג’קו, תודה על הכל אתה נדיר שתדע לך.” היא רוחנת ונושקת למצחו והולכת לחדר. מבטו מלווה אותה עד לטריקת הדלת ובמוחו רק מחשבה אחת “איזה אישה! איזה אישה!!”

שש וחצי בערב מנעול הדלת סובב על צירו ורגלו של בעל הבית דוחפת את הדלת פנימה. שתי ידיים אוחזות שקיות “מי שרוצה לאכול מתבקשת להגיע למטבח” הוא מודיע. קול קורא במדבר.
“ענת הבאתי אוכל איטלקי את אוהבת איטלקי לא?” דממה.

הידוע בכינוי אריס ניגש לדלת החדר ומקיש בה שתי נקישות עדינות “ענת הכל בסדר? ענתי? אפשר לפתוח?” באין מענה הוא פותח אט אט את הדלת. מיטה מסודרת וארון ריק מבגדים לא הותירו ספק. הוא התיישב על המיטה הנקיה בבגדי דפוס וזיעת דיו כשידיו על ירכיו פנימה ומבטו מושפל. “מה אתה רוצה הא? למה אתה עושה לי את זה? ( צועק בקול שבור) למה הא? לא מגיע לי, פעם אחת לא מגיע גם לי?? אלוהים, מה ביקשתי אלוהים – פעם אחת.”

שמונה בערב שבועיים אחר כך מול הטלוויזיה בפיג’מה בגדדית מול ערוץ החיים הטובים דפיקה בדלת. הצצה בעינית מגלה איש במדים.

” כן? ”
” אתה ג’ קו? ”
” כן”
” תאמת לי את הפרטים שבשובר בבקשה ותחתום לי. ”
” זה אני”
” תחתום בבקשה”

חתימה משלחת את השליח אל חדר המדרגות החשוך ומפקידה בידיו של עוזר הדפס קופסה מעוצבת. על שולחן הסלון הוא פותח אותה ומוצא בתוכה קופסה נוספת ומעטפה.

” ג’ קו שלום

קודם כל אני רוצה להגיד לך תודה על כל מה שעשית עבורי. רק שתדע שמה שאתה עשית בשבילי אף אחד לא עשה ולא יעשה עבורי לעולם. אין מילים בשפה העברית שיוכלו לתאר את עומק התודה שאני חשה כלפיך.

ביום שעזבתי התקשרתי למגי חברה שלי שעובדת אצל אלון. היא סיפרה לי שאלון השיג את הכתובת שלך בדרכים שלו ומתכנן להגיע אליך בערב עם עוד שמונה חברים. הוא לא יכול לקבל את העובדה שגבר מבוגר הרביץ לו לקח את הרכוש שלו – שזה אני – והעביר אותו בעלות. מגי אמרה שהוא רוצה נקמה. אני מכירה מה אלון יכול לעשות כנקמה. מיד ניתקתי ממנה את השיחה והתקשרתי לאלון. עשיתי איתו עיסקה אני אחזור לעבוד איתו לשנתיים, והוא בתמורה לעולם לעולם אבל לעולם הוא לא יתקרב אליך

רק שתדע לך שאני לא אשכח אותך לעולם.. ”

בקופסה השניה המונחת באופן סימטרי בדופן הפנימית של הקופסה המעוצבת הגדולה.
בידיים רועדות הו פותח אותה . בפנים המתין לו זוג שלטים ליונדאי חדשה המונחים על נייר מחברת אנגלית עליו כתובה מילה אחת.

תודה.!!!

היא יושבה לחלון
וסורקה שערה
בעיניכם היא פרוצה
ובעיני היא ברה”

3 תגובות בנושא “ג’קו”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *