בחירות

מאז ומתמיד עניינו אותי בחירות של אנשים, העדפה של אפשרות אחת על אפשרות אחרת. למדתי את זה באוניברסיטה וגם קראתי על זה לא מעט ספרים, ועדיין חלק מהבחירות הללו נשארות אניגמאטיות עבורי וככל שאני חוקר בהן יותר המימד האניגמאטי בהן הופך דומיננטי יותר.

כיצד בחורה צעירה בריאה בגופה ובנפשה בוחרת מכל מקצועות הספורט בעולם להיות זורקת דיסקוס? אני מבין מתעמלת, אצנית ברור לי, ואפילו כדורעפנית חופים נראה לי סטלני מספיק כדי להיות הגיוני, אבל זורקת דיסקוס? איך מישהי חושבת על זה ? איך היא גילתה שהיא טובה בזה?   מתי היא ביצעה את תנועת הסיחרור הלא ברורה  הזו לראשונה והחליטה שזהו, מעכשיו  היא תוותר על נעורים נשיות וחיי חברה ותייחד את חייה למקצוע שאין שום סיכוי שהיא תראה ממנו שקל או תהילה או חבר במימדים נורמליים?

איך מישהו בוחר להיות נגן טובה, קרן יער, טרומבון או קונטרבס. הרי ברור כי ברגע הבחירה ממש, הוא בוחר לכרות ברית עם הבתולין, כשכל ה”קוליים” של הכיתה מנגנים בקומזיץ הכיתתי את הפתיחה של stairway to heaven וזוכים למבטי הערצה ממלכת הכיתה, מסביר הקונטרבסיסט לזאת עם הפלאטה, החצ’קונים, המשקפיים והלבוש המוזר מה ההבדל בין קונטרבס לצ’לו.

לצד בחירות קריירה תמוהות כאלה, יש בחירות קריירה שאני מעריץ, רובן אגב הן כאלה שקשורות איכשהו במכנסיים קצרים הרבה סמכות ומעט אחריות. קחו למשל מציל. כל היום בים שותה קפה בסוכה ומשתמש במשקפת כדי לבדוק דגמים חדשים של ביקיני, מדי פעם הוא צורח משהו למיקרופון של מערכת סאונד חלודה ומיד חוזר לסוכה כדי שהקפה לא יתקרר. הדאגה הכי גדולה שלו היא שלא יגמר לו קרם ההגנה. אם מישהו יטבע זה בגלל הים האכזר וכי הוא לא שמע להוראות, ואם הוא בטעות בין קפה לקוראסון הציל מישהו אז הוא גיבור, או בעצם מציל!!

חביב בחירות הקריירה הוא המאמן האישי, זה שהוא “העתק הדבק” של קלישאות ובכל משפט שני שלו תשובץ וריאציה של המילה הבלתי נסבלת “העצמה”. הספרות המקצועית שלו מורכבת מסרטוני השראה ביוטיוב. המתודה היא משפטי סטאקטו קליטים ומבטים חודרים מלאי חשיבות, בעיקר חשיבות עצמית. אם הצלחת הרי עקבת אחרי הוראות ההפעלה של הקאוץ’, ואם לא – כנראה לא הקשבת. ההצלחה שלו – הכישלון שלך.

אבל אם יש לבחירות הקריירה מלך בלתי מעורער הוא מאמן הכושר האישי. האיש שבגדי העבודה שלו כוללים  נעלי התעמלות גופיה זוהרת כובע מצחייה ואיך לא? מכנסיים קצרים, והמהדרין טייטס שהופכים כל “מצדה” ל”אוורסט”. מסתובב לו עם קוביות בבטן  מבט קשוח נרקסיזם, ומתרגל סדיסטיות, והכי כיף יש לו שפה משלו. מינון הפגישות שומרות אותו  מעט בלתי מושג, ובאימון הוא מצווה עליך לרוץ  לקפוץ לרכב לחתור או כל תבנית עינוי אחרת. לאחר מיכן הוא קושר אותך בקולר וירטואלי בדמות שעון ענק המתוצפת על ידי החללית “מיר” ולמעשה מחובר לרשת חברתית המעבירה אליו אונליין תוצאות כל אימון או תחרות שלך. אם לא רכבת מספיק מהר, ז’תומרת לא הגעתה למספיק “וואטים” או מה שזה לא יהיה שם, או לא הגעתה ל”דופק מטרה” שזה בעברית לא התנשפת כמו כלב, הזעת כמו סוס ועבדת כמו חמור, אתה עוד תקבל הערה ביומן, שבקאוצ’רית זה וואטס אפ מאוכזב מהביצועים, ומייל עם שיעורי בית ברמת עצימות גבוה יותר. אהה כן ויש גם את המילה “עצימות”, שזה תת ז’אנר של מיודעתנו המילה “העצמה”. אליו, בניגוד לדיאטן, תגענה רק הבחורות האטרקטיביות הן תערצנה כל דבר הבל היוצא מפיו  ותסורנה למרותו, כל הודעת וואטס אפ ממנו תתקבל בחרדת קודש שרק “כל נדרי” ביום כיפור יכול להתקרב אליה, והנחיה בעל פה היא לגמרי דברי אלוהים חיים, והכי גאוני – הן עוד משלמות לו על זה, אני חוזר למי שלא הבין הן משלמות לו  – אמרנו כבר – מלך!!!

אז בפעם הבאה שהילד לא עושה שיעורים, החיובי היחיד שיש לו הוא בחינוך גופני והוא מתעלל באחיו הקטן – דעו לכם שצפוי לו עתיד מזהיר!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *