אני שונא לקנות בגדים

קוראים לי גיל ואני שונא לקנות בגדים. הנה אמרתי את זה. מעולם לא הבנתי את ההנאה הנרקיסיסטית שאנשים מפיקים  מהמפגש המשולש והבעייתי בין בגד, מראה וקטסטרופה.

תמיד זה מתחיל ב"אנחנו צריכים לקנות לך חולצות", עאלק אנחנו, את החלטת אנחנו קונים והויזה שלי מגוהצת – שותפות!!  בהתחלה אתה לא שומע, בהמשך אתה לא מקשיב , ואז ברגע של חולשה לרוב בחדשות, בחדשות הספורט או בפנדלים של גמר גביע תוך קפיצות קנגורו בלתי נשלטות, נפלט איזה 'בסדר' רפה ונטול קשר. יום הפירעון מגיע מוקדם מהצפוי והוא לעולם בתזמון לא מתאים תמיד יהיה  משהו יותר חשוב לעשות, או משחק בטלוויזיה, או בירה עם חבר או סתם לעשות בדחיפות …..  כלום .  עד מהרה אתה מוצא את עצמך בדייט שלא מרצונך עם מוכרת שלבושה במידה שהתאימה בול לתקופה העוברית שלך  בערך בחודש החמישי.  לא זוכר אם זה עלה אבל אני שונא לקנות בגדים.

המוכרת, שמחה במיוחד, תתקיל אותך במונחים שאין לך מושג בהם בשלל תחומים. ראשית היא תגלה לך עולם של צבעים, "ורוד פוקסיה" "אפור עכבר" "כחול נייבי" . ספציפית אני גדלתי על צבעים במילה אחת – כחול ירוק צהוב –  כשלכל היותר מצורף אליהם התואר "כהה" או "בהיר", פתאום זה נהייה נורא מסובך.   אז נושא "הזורק לך אור על הפנים" עולה, עכשיו אני רוצה להגיד פעם אחת ולתמיד למוכרות העולם אם על החולצה אין נורות לד היא לא זורקת אור על שום דבר.

בשיא מסע הקסם המסתורי אתה נכנס לתא בגודל של צינוק בסטאלג רוסי לעולם לא יהיו מתלים לבגדים, ואם כבר יהיו הם יהיו צרים מכדי להכיל את כולם. חלצת נעליים ועכשיו אתה יחף בתוך מצע בקטריאלי הממתין רק לכף רגלך. נגעל וצפוף אתה מסתובב כמחוג שאיבד את השדה המגנטי עד שתמצא את הזווית היחידה בה יתאפשר להתלבש מבלי  למוטט את המחיצה לתא השני העשויה מ….כלום למעשה.  אני כבר הזכרתי כאן שאני שונא לקנות בגדים?

התלבשת ויצאת אתה נעמד שם מול המראה עם הפרצוף של הכאילו מבין כאשר למעשה אתה מחכה לגזר הדין החלוט ש"כנגדו" כבר מזמן גזרה. אתה מסתובב אליה היא מטה ראש 45 מעלות גונחת "על הבובה זה נראה יותר טוב", מביטה עליך ועינה בורחות מעלה ושוב בך ושוב המבט ממריא , "אני כאן" תתאמץ ללכוד את תשומת ליבה ותסיט מבטך מעלה שם תראה דוגמן איטלקי עם חיוך של "קולגייט הלבנה"  בדיוק עם אותה חולצה שמתאימה לו בול – "אני רואה, זה המזל שלי " היא תשיב באנחה קורעת לב. Haven't the Jewish people suffered enough?   – זה הכל פוטושופ אתה תעדכן ללא סיכוי למצוא אוזן קשבת – אני שונא טכנולוגיה, כמעט כמו  שאני שונא לקנות בגדים!!

ביציאה מהחנות כמו ילד נזוף עמוס בשקית של בגדי ההלך החדשים ובגדי המלכה שנרכשו בזמן שבילית בסטאלג, היא תאמר, "וואיי השמלה הזו יכולה להתאים לי בול" ברגע של אומץ חסר אחריות, או ברגע של אובדן הכרה חסר מודעות תשיב, " על הבובה זה בטח נראה יותר טוב", ההומור הזה יזכה אותך במבט מהסוג השורף. בדרך לרכב שכמובן נמצא באזור חיוג אחר תציע אולי לעצור לנשנש חומוס, או איזה משוואשה טובה  עם כוס בירה ליד ב"חומוס אשכרה" ב"מי ומי" או אולי ב"קלבוני", ההצעה תתקבל עם מספר התאמות קלות, במקום משוואשה זה יהיה סלט קינואה, במקום בירה זה יהיה קפה נטול עם חלב דל ליד וממתיק טבעי, בדרך כלל סטיביה, שזה בעצם מרור שהתקלקל עוד בפסח, ובמקום "קלבוני" זה יהיה "ארומה". אם זה לא היה ברור מהרמיזות העדינות שלי עד כה אז הנה אני אומר את זה חזק וברור – אני שונא לקנות בגדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *